צפנת פענח על האבן עזרא· רבנו יוסף הספרדי [טוב עלם]
ואתחנן.
ד.
א.
[בשבר הו״ו נשבר עין הפעל]. פירוש: בחירק.
ג.
[ומי שלא עבד הבעל הנו חי]. פירוש: כי כתוב כאן: כי כל האיש אשר הלך אחרי בעל פעור השמידו י״י אלהיך מקרבך ואתם הדבקים בי״י אלהיכם חיים כלכם היום.
כא.
[על דבריכם, אתם סבבתם שלא אכנס כאשר פירשתי]. פירוש: בפרשת זאת חקת בפסוק קח את המטה (במדבר כ׳, ח') אמר: ואמת כי השם אמר למשה ולאהרן ודברתם ולא דברו בעבור מריבת העם עם משה עכ״ד, ופירושו זה כי בעבור המריבה שרבו העם עם משה ואהרן שכחו שניהם דבר השם אשר צום שידברו, ומתוך המריבה דברו דברים אחרים רעים ולא דברו דברי השם, והנה עברו מצות השם, ועל כן נענשו ועל כן אמר להם שדברי מרינתם היו הסבה.
לד.
[ובמוראים גדולים טביעת פרעה וחילו עם בקיעת הים לישראל]. פירוש: בסוף התורה בפסוק ולכל המורא הגדול (דברים ל״ד, י״ב) פירש פירוש אחר, ואני תמה למה שינה?.
לה.
[והטעם כי כל אלה הראך האלהים]. פירוש: כל העגינים הנזכרים בפסוק שלפני זה, והם במסות באותות ובמופתים וגו׳. [עד אשר תדע כי הוא האלהים לבדו]. פירוש: כי כל הדברים הנזכרים שעשה לישראל הם חוץ לתולדת. ואין כח בכוכבים לעשותם, רק הם שנוי התולדת, ואין כח בכוכבים לשנות המנהג, וזה ראיה כי אותו האלוה ששינה התולדת ועשה לכם המעשים הגדולים האלה הוא האלהים לבדו והוא אדון על כלם. [וטעם "אין עוד" כאשר רמזתי בפירוש קהלת בפסוק וגבוהים עליהם (קהלת ה׳, ז')]. פירוש: זהו מה שרמז שם: והיודע סוד השם ידע כי גבוה מעל גבוה הם חמשה וחמשים, ולא אוכל לפרש ע״כ, פירושו ידוע כי שבעת המשרתים הם גבוה למעלה מגבוה, ולמעלה מהם יש גבוהים רבים שהם שמונה וארבעים צורות שבגלגל השמיני, והנה עלה מספר כלם נ״ה כאשר אמר. ודעתו בזה כי אף על פי שיש שליטים רבים אין אחד מהם יכול לשנות דרכו וכל שכן דרך אחרים, אבל השם הנכבד שהוא יוצר הכל יש לו כח וגבורה לשנות דרכי הכל ולשנות תולדתם וטבעם ומנהגם, וזה לאות כי אין עוד אלוה מלבדו ואין שרים כי אם החמשה וחמישים הנזכרים וכלם עבדיו, על כן כתוב "אין עוד". [ומלת האלהים פירשתיה]. פירוש: בפרשת בראשית בפסוק ראשון פירש כי מלאכי השם נקראים אלהים, וטעם אלהים כמו מלך, ובעבור היות כל מעשי השם ביד המלאכים עושי רצונו נקרא גם הוא כן, ובפרשת ואלה המשפטים בפסוק הנה אנכי (שמות כ״ג, כ') אמר כי הכוכבים הם בני האלהים, והמלאכים נקראים אלהים, והשם הוא אלהי האלהים. [כי המדבר הוא אלהים]. פירוש: אין בכל השפלים מי שידבר כי אם האדם לבדו, בעבור שהוא בצלם אלהים, כאשר פירש בבראשית (א׳, כ״ו) כי נשמת האדם נמשלת בחייתה לשם, ופירש זה כי הדבור הוא באדם בעבור שיש לו נשמה משכלת, אבל שאר החיים אין בהם נשמה חכמה על כן לא ידברו. ובעבור כי פעולת השכל איננה נודעת כי אם בדבור השפה על כן נקרא השפע הבא מהשם לנבראים דבור כמו שהשם נקרא אלהים בשם המלאכים כאשר הזכרתי, וכמו שהדבור נקרא שפה ולשון, ובעבור זה נקרא הדבור הפנימי אלהים, ועל כן אמר הכתוב "וידבר אלהים". כי דברה תורה כלשון בני אדם, כדי שיבינו השומעים (ברכות ל״א, ע״ב; סנהדרין נ״ו, ע״א). והוצרך לפרש כן בעבור כי על דרך האמת אין השם גוף ולא כח בגוף, ומי שאיננו גוף אין לו שפה, ומי שאין לו שפה לא ידבר, וזה לאות שאין השם ית׳ מדבר, רק זה הדבור הוא דבור שכלי, וככה והאלהים יעננו בקול וחביריו, ומזה תבין כי הכח המדבר אשר באדם, כלומר הנפש המשכלת נקראת אלהים כמו המלאכים בעבור שהוא מהם. ובלשון ישמעאל נקרא השכל דבור, כי שניהם נקראים "נטק".
לז
[יכנסו עמנו שמונה גוים]. פירוש: בני קטורה ששה וישמעאל ועשו שנים הרי שמונה, ובני בניה של קטורה נכללים בבניה.
לט.
[כי הראשון הראיה ממראה העין]. פירוש: הטעם הראשון שהזכיר בפסוק אתה הראית (פסוק ל״ה) הוא טעם חלוש קצת, בעבור כי יש פעמים שהחושים ישקרו, גם בעבור כי אותם הנפלאות ראום אבותינו, ואנחנו לא ראינום, ועל כן לא נוכל להעיד עליהם היטב, אבל הטעם הכתוב כאן בפסוק וידעת היום הוא טעם נכבד יותר, כי שקול הדעת מעיד שראוי להיות כן, כי אין ספינה מתנהגת בלי מנהיג, ואם יהיו רבים תשתנה ההנהגה.
ה.
יד.
[ובצווי כבד כאשר צוך, כאשר פירשתי]. פירוש: למעלה מזה בפסוק שמור (פסוק י״ב) פירש כי הוסיף הכתוב כאשר צוך י״י אלהיך והטעם במעמד הר סיני, כלומר כאשר צוך בדברות הראשונים הנאמרים בהר סיני, כי אלה האחרונים בערבות מואב נאמרו.
יח.
[ואם יש לשאול למה הפסיק המפסיק פסוק לא יהיה לך]. פירוש: נראה לי כי אמר זה בעבור שהקדמונים סוברים כי אנכי הוא הדבור הראשון, ואמרו (בהוריות דף ח׳, ע״א) כי אנכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמעום, ושניהם בבת אחת נאמרו, ועל כן יש לשאול שאם נאמרו בדבור אחד למה הפסיק המפסיק בין אנכי ובין לא יהיה לך, לא היה ראוי להפסיק ביניהם הואיל והם בדבור אחד, כן נראה בעיני. [והעד שאמר משה וכו׳]. פירוש: זה שב למה שאמר כי בית רעך ואשת רעך נדבקים עם זה ועם זה, ועל כן החליף משה ואמר אשת רעך ואחר כן בית רעך, ואין כן בדברות הראשונים, רק הפך זה. [ועיקר כל המצות רק לישר הלב ורובם זכר]. פירוש: וכן פירש בספר יסוד מורא בשער השביעי. [והמזיד והשוגג יוכיחו]. פירוש: כי ההורג בשוגג לא יהרג, וההורג במזיד יהרג, וזה בעבור כי השוגג לא חשב בלבו להרוג, והמזיד נשפט במחשבתו, וכן כתוב (דברים י״ט, י״ט) ועשיתם לו כאשר זמם, שמשמע שהכל תלוי במחשבה, ועל כן השוגג בכל אחת מן המצות לא יענש, והמזיד יענש.
כג.
[קול אלהים חיים, לשון רבים כאשר פירשתי]. פירוש: הוא מה שרמז למעלה (דברים ד׳, ל״ה) בענין "וגבוהים עליהם", וזה אמר על מלת אלהים, אבל מלת חיים אחר זה מפרש אותד. [וטעם "חיים" להפריש על דעתי בין אלהים ובין הצבא]. פירוש: להודיע כי אלהים בזה המקום הוא רמז על המלאכים הקדושים המניעים את הגלגלים, ואיננו רמז על הצבא, כי הצבא הוא צבא השמים שהם הכוכבים. והוצרך לפרש כן בעבור כי גם הכוכבים נקראים מלאכים גם אלהים, אבל אינם נקראים אלהים חיים, כי אם השם ית׳ והמלאכים המניעים את הגלגל. [כי לא יתנועע מעצמו. פירוש: כי הצבא לא יתנועע מעצמו, כי המלאכים הקדושים מניעים אותו כאשר פירש בפרשת כי תשא (שמות ל״ג, י״ב), ושם ביארתיו, וזה לאות כי המלאכים הם נפשות הכוכבים.
כו.
[עם השרשים למטה]. פירוש: הם הארבעה יסודות. [וכן עם המורכבים]. פירוש: שהם כל הנבראים מן היסודות.
ו.
טז.
[ונפתח הבי״ת כמו וזבח וצלמנע בּקַרְקר (שופטים ח׳, י), ויפקדם בַּטְּלָאִים (ש״א ט״ו, ד')]. פירוש: מלת בַּמַּסָּה מצאנו בה הבית בפתח שהוא במקום ה״א הידיעה, ואין ה״א הידיעה נופל על שם מקום, בעבור שהוא דומה לשם העצם, ואלה השלשה באו בפתח שלא כמשפט. והנה מלת "בטלאים" היא שם מקום ולא שם גדיי הצאן כאשר חשבו רבים.
ז.
ט.
[לאלף דור, טעו האומרים כי בשלשים אלף וששת אלפים ישוב גלגל המזלות]. פירוש: כבר ביארתי בפרשת נח בסוד שמונה עשר אלף (בראשית ח׳, כ״ב) כי בטלמיום מלך מצרים שהוא תלמי המלך סובר זאת הסברא, כי הגלגל מתנועע מעלה אחת במאה שנה, ובעבור כי הגלגל הוא ש״ס מעלות יעלו ק׳ פעמים ש״ס: ל״ו אלף שנה. ובסוף ספר איוב (מ״ב, ט״ז) אמר ר׳ אברהם כי טעה המהביל שאמר שכל דור שלשים ושש שנה, והנה מאדם ועד נח עשרה דורות עכ״ד, ופירוש דברי המהביל הוא, כי התורה אמרה "לאלף דור" ולא אמרה יותר, בעבור כי אלף דור הם שיעור עמידת העולם, שהוא כדי הזמן שיחזור גלגל המזלות למקומו הראשון, והנה ל״ו אלף שנים לאלף דור, יבא לכל דור ל״ו שנה. [כי הנה נמצאה המעלה בשבעים שנה]. פירוש: כי אחר בטלמיום באו חכמים אחרים כמו אלזרקאל ואלצופי ואלבתאני וחביריהם וחקרו גם הם בחכמתם על פי הכלים, ומצאו כי הגלגל מתנועע מעלה אחת בשבעים שנה, והנה לא יהיה דור אחר ל״ו שנה כדברי המהביל, ואם יאמר כי על כל פנים יהיה הדור ל״ו שנה, אם כן לא יהיו אלף דור, כי הגלגל ישוב בכ״ה אלף ומאתים שנה, והם לא יעלו כי אם ת״ש דורות, וזה ראיה שאין הדור ל״ו שנה כאשר פירש המהביל, רק כאשר פירש הוא בפרשת לך לך בפסוק ודור רביעי (בראשית ט״ו, ט״ז), ופירוש זה הפסוק הוא שהשם ישמור בריתו לאוהביו עד עולמי עד. והזכיר הפסוק "אלף דור" בעבור כי אלף הוא מספר כללי כדרך שהזכיר ואפו עשר נשים (ויקרא כ״ו, כ״ו), וכן שבע כחטאתיכם (ויקרא כ״ו, כ״א), וכן ואלו חיה אלף שנה פעמים (קהלת ו׳, ו'), וכמו זה פירש בפרשת יתרו בפסוק ועושה חסד לאלפים (שמות כ׳, ו'), וראיה לפירושו שאמר דוד דבר צוה לאלף דור (תהלים ק״ה, ח'), שלא יתכן לפרש שהתורה נתנה לאלף דור ולא יותר.