צפנת פענח על האבן עזרא· רבנו יוסף הספרדי [טוב עלם]
וארא. · ז
ג
[ודעתי תדענה בפסוק מי יתן]. פירוש: בפרשת ואתחנן (דברים ח', כ״ו).
ט
[שאמרו שהם שלשה מטות ]. פירוש: מטה האלהים ומטה אהרון ומטה משה. [ולא במן ששם עשרה נסים] פירוש: הוא יפרשם בפרשת בשלח בפסוק הנני ממטיר (שמות ט״ז, ד'). [ויש אומרים כי זה המטה אדם הראשון הוציאו מגן עדן]. פירוש: בפרקי ר' אליעזר בפרק ארבעים כתוב. גם בדברי הימים של משה. [כמו והאנשים רדפו אחריהם]. פירוש: כבר הזכירו בבראשית בפסוק ויבן יי' אלהים (בראש' ב', כ"ב) ושם ביארתיו. [כי קדוש ישראל התוו]. פירוש: מלשון והתוית תו (יחזקאל ד', ט'). כלומר שמו גבול ושיעור לכח השם לאמר שלא יוכל לשנות התולדת. וכשהשיב המטה לנחש עשאו בדרך התולדת. ככה הם סוברים, והם לא ידעו כי כח השם מראה אותות ומחדש גופות כנגד המקבל כאשר פירש בסוד השם בפרשה שעברה (שמות ג', י״ג). [כאשר פירשתי בספר איוב]. פירוש: הוא חבר שני פירושים על ספר איוב, הראשון הוא פירוש המלות, והשני: פירוש הענינים. ויתכן כי בשני פירש זה אך לא ראיתיו. ומצאתי כי בראשון בפרשת ויוסף איוב וגו' חי אל הסיר משפטי בפסוק ותעלמה יוצא אור (איוב כ״ח, י״א) אמר שהשם יעשה דבר והפך הדבר תן טוב לרשע גם ישלם לו רע, ואפילו מקומות הארץ משתנים ארץ תצמיח וארץ לא יעלה בה כל עשב, ועיקר אלה הדברים למה זה לא יוכל אדם לדעת. ועוד אמר (שם כ״ח, כ״ב) ואבדון ומות הם) המתים: הקדמונים אמרו לנו כי גם הם שמעו מאחרים כי לא יוכל האדם לדעת אלה הענינים כי אם הבורא לבדו שברא ארבע מוסדות והם הארץ והשמים והרוח והמים והם נזכרים בשני פסוקים, והוא יראה פלאים חדשים בדברי המטר על כן אמר בעשותו למטר חק (שם כ"ח, כ״ו). בפרשת ואלה המשפטים בפסוק הנה אנכי (שמות כ״ג, כ') הזכיר ענינים רבים בחכמות שלא יכלו כל חכמי קדם לדעתם ואף כי האחרונים. גם בספר המספר בסוף שער ה' הזכיר אחרים.
טו
[קרוב מעת עלות היאור המעלות הידועות]. פירוש: אין מטר יורד במצרים אבל ירבו מימי היאור בחדש אלול כאשר פירשתי בפרשת בראשית (ב׳, י״א). והמים עולים ומכסים את ארץ מצרים מהלך ט״ו יום ועומדים המים על פני כל הארץ כשני חדשים ואז תשבע הארץ מהמים ובעת חסרון המים יזרעו. ובאמצע היאור יש אי, ובתוך האי יש עמוד מאבן שיש עשוי בחכמת המתת לדעת כמה יעלה היאור, ואורך העמוד י"ב אמה וכל אמה נקראת מעלה. וכשיעלה היאור עד שיתכסה העמוד במים אז ידעו כי כסה היאור את כל ארץ מצרים. ואם עלה שש מעלות ידעו כי עלה היאור בחצי מלכות מצרים וכן בכל מעלה ומעלה. ובתחלה היה העמוד מגולה והיו הכל יודעים כמה מעלות עלה, אך בעבור כי יש שנים שיעלה היאור מעט וימס לבב העם על כן בנה המלך מגדל אחד סביבות העמוד ושם עליו שומרים שלא יניחו את העם לבא שמה. והשומרים מודיעים למלך כמה מעלות עלה היאור בעמוד, ואחר שעלה עד למעלה יוצא המלך מארמונו פעם אחת בשנה והולך לראות היאור במעלות העמוד.
כה
[ואמר הכתוב אחרי הכות יי׳ את היאור וזהו האמת]. פירוש: יש להקשות כי אחר שאהרון הכה את היאור במטהו איך שב הכתוב ואמר שהשם הכהו, ועל כן פירש כי האמת הוא שהשם הכה את היאור בכחו ובגבורתו עד שנהפך לדם, ומכת המטה חנה הוא מפרש והולך למה היתה. [וטעם מכה במטה (שמות ז', י"ז) כי על ידו נעשה האות]. פירוש: גם יש להקשות כי אחר שהמכה היא מאת השם והכאת אהרון במטה איננה פועלת כלום למה צוהו להכות במטה. וכבר פירש הוא תשובת זאת הקושיא למעלה בפסוק קח את מטך (לעיל ז', ט'), כי היה להראות הרואים שהנוטה ידו הוא העושה האות. [והשם עשה בשבילו עד שיאמינו בו רואיו כי הוא שליח השם]. פירוש: על כן צוהו להרים המטה ולהכות, ולא לצורך אחר.
כח
[ובחדר, מלה זרה בדקדוק]. פירוש: בפירוש קהלת בפסוק הבל הבלים (קהלת א׳, ב׳) פירש זה שאמר כי לא נמצא מהשמות שהם על משקל ארץ שישתנה בסמיכות חוץ מאלה שהזכיר בכאן.
כט
[והנכון בעיני שהוא כמשמעו]. פירוש: גם בישראל עלו הצפרדעים, והראיה כי כתוב ובעמק שהוא כלל לכל המצרים, ואחר כן כתוב ובכל עבדיך וידוע כי ישראל הם עבדיו. ולא תוכל לומר שהמצרים הם עבדיו, שהמצרים הרי הם בכלל עמק. [ויש אומרים שפירוש צפרדע דג ימצא ביאור לבדו, והוא יוצא לחוץ]. פירוש: הוא הנקרא בלשון ישמעאל "תמסאח". וצורתו כצורת הלטאה ארכו יותר מאורך שני בני אדם