אור ברסלב

צפנת פענח על האבן עזרא· רבנו יוסף הספרדי [טוב עלם]

וארא.

ואלה שמות.

ו

ח

[וטעם והבאתי אתכם אל הארץ הם או בניהם] פירוש: אחר שאמר אתכם איך לא קיים דברו כי לא נכנסו יוצאי מצרים בעצמם לארץ רק בניהם על כן הוצרך לפרש כי הטעם אחד. [והעד]. פירוש: על שאין פירושו כן.

ז

ג

[ודעתי תדענה בפסוק מי יתן]. פירוש: בפרשת ואתחנן (דברים ח', כ״ו).

ט

[שאמרו שהם שלשה מטות ]. פירוש: מטה האלהים ומטה אהרון ומטה משה. [ולא במן ששם עשרה נסים] פירוש: הוא יפרשם בפרשת בשלח בפסוק הנני ממטיר (שמות ט״ז, ד'). [ויש אומרים כי זה המטה אדם הראשון הוציאו מגן עדן]. פירוש: בפרקי ר' אליעזר בפרק ארבעים כתוב. גם בדברי הימים של משה. [כמו והאנשים רדפו אחריהם]. פירוש: כבר הזכירו בבראשית בפסוק ויבן יי' אלהים (בראש' ב', כ"ב) ושם ביארתיו. [כי קדוש ישראל התוו]. פירוש: מלשון והתוית תו (יחזקאל ד', ט'). כלומר שמו גבול ושיעור לכח השם לאמר שלא יוכל לשנות התולדת. וכשהשיב המטה לנחש עשאו בדרך התולדת. ככה הם סוברים, והם לא ידעו כי כח השם מראה אותות ומחדש גופות כנגד המקבל כאשר פירש בסוד השם בפרשה שעברה (שמות ג', י״ג). [כאשר פירשתי בספר איוב]. פירוש: הוא חבר שני פירושים על ספר איוב, הראשון הוא פירוש המלות, והשני: פירוש הענינים. ויתכן כי בשני פירש זה אך לא ראיתיו. ומצאתי כי בראשון בפרשת ויוסף איוב וגו' חי אל הסיר משפטי בפסוק ותעלמה יוצא אור (איוב כ״ח, י״א) אמר שהשם יעשה דבר והפך הדבר תן טוב לרשע גם ישלם לו רע, ואפילו מקומות הארץ משתנים ארץ תצמיח וארץ לא יעלה בה כל עשב, ועיקר אלה הדברים למה זה לא יוכל אדם לדעת. ועוד אמר (שם כ״ח, כ״ב) ואבדון ומות הם) המתים: הקדמונים אמרו לנו כי גם הם שמעו מאחרים כי לא יוכל האדם לדעת אלה הענינים כי אם הבורא לבדו שברא ארבע מוסדות והם הארץ והשמים והרוח והמים והם נזכרים בשני פסוקים, והוא יראה פלאים חדשים בדברי המטר על כן אמר בעשותו למטר חק (שם כ"ח, כ״ו). בפרשת ואלה המשפטים בפסוק הנה אנכי (שמות כ״ג, כ') הזכיר ענינים רבים בחכמות שלא יכלו כל חכמי קדם לדעתם ואף כי האחרונים. גם בספר המספר בסוף שער ה' הזכיר אחרים.

טו

[קרוב מעת עלות היאור המעלות הידועות]. פירוש: אין מטר יורד במצרים אבל ירבו מימי היאור בחדש אלול כאשר פירשתי בפרשת בראשית (ב׳, י״א). והמים עולים ומכסים את ארץ מצרים מהלך ט״ו יום ועומדים המים על פני כל הארץ כשני חדשים ואז תשבע הארץ מהמים ובעת חסרון המים יזרעו. ובאמצע היאור יש אי, ובתוך האי יש עמוד מאבן שיש עשוי בחכמת המתת לדעת כמה יעלה היאור, ואורך העמוד י"ב אמה וכל אמה נקראת מעלה. וכשיעלה היאור עד שיתכסה העמוד במים אז ידעו כי כסה היאור את כל ארץ מצרים. ואם עלה שש מעלות ידעו כי עלה היאור בחצי מלכות מצרים וכן בכל מעלה ומעלה. ובתחלה היה העמוד מגולה והיו הכל יודעים כמה מעלות עלה, אך בעבור כי יש שנים שיעלה היאור מעט וימס לבב העם על כן בנה המלך מגדל אחד סביבות העמוד ושם עליו שומרים שלא יניחו את העם לבא שמה. והשומרים מודיעים למלך כמה מעלות עלה היאור בעמוד, ואחר שעלה עד למעלה יוצא המלך מארמונו פעם אחת בשנה והולך לראות היאור במעלות העמוד.

כה

[ואמר הכתוב אחרי הכות יי׳ את היאור וזהו האמת]. פירוש: יש להקשות כי אחר שאהרון הכה את היאור במטהו איך שב הכתוב ואמר שהשם הכהו, ועל כן פירש כי האמת הוא שהשם הכה את היאור בכחו ובגבורתו עד שנהפך לדם, ומכת המטה חנה הוא מפרש והולך למה היתה. [וטעם מכה במטה (שמות ז', י"ז) כי על ידו נעשה האות]. פירוש: גם יש להקשות כי אחר שהמכה היא מאת השם והכאת אהרון במטה איננה פועלת כלום למה צוהו להכות במטה. וכבר פירש הוא תשובת זאת הקושיא למעלה בפסוק קח את מטך (לעיל ז', ט'), כי היה להראות הרואים שהנוטה ידו הוא העושה האות. [והשם עשה בשבילו עד שיאמינו בו רואיו כי הוא שליח השם]. פירוש: על כן צוהו להרים המטה ולהכות, ולא לצורך אחר.

כח

[ובחדר, מלה זרה בדקדוק]. פירוש: בפירוש קהלת בפסוק הבל הבלים (קהלת א׳, ב׳) פירש זה שאמר כי לא נמצא מהשמות שהם על משקל ארץ שישתנה בסמיכות חוץ מאלה שהזכיר בכאן.

כט

[והנכון בעיני שהוא כמשמעו]. פירוש: גם בישראל עלו הצפרדעים, והראיה כי כתוב ובעמק שהוא כלל לכל המצרים, ואחר כן כתוב ובכל עבדיך וידוע כי ישראל הם עבדיו. ולא תוכל לומר שהמצרים הם עבדיו, שהמצרים הרי הם בכלל עמק. [ויש אומרים שפירוש צפרדע דג ימצא ביאור לבדו, והוא יוצא לחוץ]. פירוש: הוא הנקרא בלשון ישמעאל "תמסאח". וצורתו כצורת הלטאה ארכו יותר מאורך שני בני אדם

ח

ג

[ובספר היסוד ביארתיו] פירוש: כבר הודעתיך דעתו על זה בפרשת לך לך בפסוק ויעל אברם ממצרים (בראש' י״ג, א').

יא

[הרוחה, פירשתיו]. פירוש: בפרשת וישלח בפסוק ורוח תשימו (בראש׳ ל״ב, י״ז).

יג

[או הוא תחת ה״א כמו "אביה" "ואבים" ]. פירוש: כבר ביארתים בפרשת וישלח (בראש' ל״ו, ב'). [והעד כנים]. פירוש: שהוא לשון רבים, ואלו היה המ״ם שורש היה ראוי להיות "כנמים" או "כנימים".

יד

[זו מכת אלהי הארץ היא]. פירוש: בפרשת וילך (דברי׳ ל״א, ט״ז) ירמוז ענין אלהי הארץ, ודעתו כי אמרו החרטומים שזאת המכה ממשפטי המזלות. [וכבר הודעתיך כי פרעה ועבדיו היו מאמינים באלהים]. פירוש: בפרשת ואלה שמות בפסוק ואמרו לי (שמות ג', י״ג) גם בפסוק ויחוגו לי (שם ה', א')

יט

[ולא בארץ גושן]. פירוש: כי לא הוצרך לומר שלא יהיה ערוב בארץ גושן כי כבר כתוב והפליתי ביום ההוא את ארץ גושן (פסוק י״ח).

כה

[ואם הוא קל]. פירוש: כלומר אף על פי שהות קל היה ראוי להיות התי״ו דגוש

ט

ב

[כי אם מאן אתה תואר השם ואם הוא יוצא פירוש: ואיננו שם הפועל כמו אם מאן ימאן אביה (שמות כ״ב, ט״ז) אף על פי שזה פעל יוצא.

ו

[והעד בפרשת הברד]. פירוש: שכתוב בה ועתה שלח העז וגו', הירא את דבר י״י וגו' (שמות ט׳, י״ט-כ'). [וכן נאמר בברד ועל כל עשב השדה (שמות ט׳, כ"ה)]. פירוש: הכה הברד ור״ל על רוב העשב. [והעד במכת הארבה]. פירוש: שכתוב שם ויאכל את כל עשב הארץ את כל אשר השאיר הברד (שמות י', י"ב).

ט

[גם הפיח ישוב כדמות אבק וכו']. פירוש: זה הוא פירוש של כל פסוק והיה לאבק. [והפסוק השני (פסוק י') לעד]. פירוש: שכתוב בו ויהי שחין אבעבעת פורח. [גם הוא הפך זה]. פירוש: כי הראשון לשחין פורח אבעבעת, והשני לשחין אבעבעת פורח.

יג

[שיתכן שיצא ביום מועד מצרים או לדבר אחר] פירוש: אומר כי זה הוא הפשט בעבור כי רבותינו ז״ל דרשו שהיה יוצא לעשות צרכיו בנילוס, בעבור שעשה עצמו אלוה כמו שמפרש והולך.

טז

[וטעם למען ספר איננו שב אל פרעה]. פירוש: לפי הפשט, וכבר הזכיר זה בפרשת ויהי מקץ בפסוק פרעה קצף על עבדיו (בראש' מ״א, י'). ועוד ידבר בו בפרשת ויהי בשלח בפסוק לא נשאר בהם עד אחד (שמות י״ד, כ״ח), ופירש כן בעבור שדרשו רז״ל כי פרעה שהיה בימי אברהם הוא שהיה בימי יוסף והוא שהיה בימי משה והוא היה בימי שלמה. ובפרקי ר' אליעזר בפרק מ״ג כתוב כי הוא היה מלך נינוה בימי יונה על דעת רבי נחוניה בן הקנה, והוא סובר כדעת האומר במסכת סוטה בפרק ראשון (דף י״א, ע״א) שנתחדשו גזירותיו ובים סוף טבע ונצל שנאמר לא נשאר בהם עד אחד, כלומר חוץ מהאחד שהוא מיוחד, והוא פרעה. ובעבור שראה עשר דמכות גם נפלאות ים סוף על כן כשהתנבא יונה על נינוה האמין פרעה דברי יונה כי הוא היה אז מלך נינוה. ועל דעת זה המפרש תהיה מלת ספר חוזרת על פרעה, כלומר ולמען שתספר שמי בכל הארץ, ולדברי ר' אברהם שב על הדורות הבאים, כי הם יספרו שמו. [כמו אלה הם האלהים המכים]. פירוש: בדברי שאול כתיב שאמרו הפלשתים אלה הם האלהים המכים את מצרים בכל מכה במדבר (ש״א, ד', ח׳) והנה ספרו שמו וגדולתו של אלהינו, ועל כן כתוב ולמען ספר שמי ולא על פרעה בעצמו. [ובמקומו אתן לך עדים נאמנים]. פירוש: בפרשת ויהי בשלח בפסוק וינער י״י (שמות י״ד, כ״ז).

יח

[למן היום הוסדה, פירשתיו] פירוש: בפרשת נח בפסוק ואני הנני מביא את המבול מים (בראש׳ ו', י״ז)

כ

[בדרש שהוא איוב]. פירוש: כך דרשו. [ולפי דעתי שהיה קודם אלה הימים]. פירוש: דבריו קרובים למה שכתוב בפרקי ר' אליעזר בפרק ג' ובפירוש ספר איוב שלו (א', א') אמר איוב מבני נחור אחי אברהם היה, כלומר בעבור שכתוב (בראש' כ״ב, כ' — כ״א) הנה ילדה מלכה גם היא בנים לנחור אחיך את עוץ בכורו וגו'. ועוד אמר (שם א׳ א') והקרוב עלי שהיה מבני עשו, וענין בארץ עוץ כמו שישי ושמחי בת אדום יושבת בארץ עוץ (איכ" ד', א') כלומר אף על פי שארץ עוץ נראה שהיא ארץ בני נחור איננה כי אם ארץ בני אדום. ועוד האריך שם להשיב על האומרים שלא היה ולא נברא. [והוא תאר השם]. פירוש: מלת הירא איננה פעל עבר כמו ולא ירא אלהים (דבר' כ״ה, י״ח). רק הוא תאר השם. כלומר האיש שהיה ירא מדבר השם.

כג

[וזה הפך תולדתה]. פירוש: כי תולדתה היא לעלות, וזאת ירדה.

כט

[לא התפלל בעיר בעבור אלהיה]. פירוש: בעבור המזל השולט עליה. כי בהיות משה בעיר שמושל שם המזל ההוא לא יוכל לקבל כח עליון כמו בהיותו מחוץ ועל כן לא התפלל שם. [כי כן כתוב ובכל אלהי מצרים (שמות י״ב, י״ב)]. פירוש: זהו שכתוב יפקוד י״י על צבא המרום במרום אחר כן על מלכי האדמה (ישע' כ״ד, כ״א). [העתירו אל ה׳ ואחר כן קולות אלהים הידועים]. פירוש: על התפלה הזכיר השם הנכבד, אך על הקולות לא הזכיר השם. אבל הזכיר מלת אלהים שהוא רמז לצבא השמים. כי הם סבת הקולות, שהם קולות הרעם ועל כן פירש הידועים. והברד יעיד שהם קולות הרעם. וכן יפרש בפרשת יתרו בפסוק ויהי קולות וברקים (שמות י״ט, ט״ז). ופרעה פחד בעבור שראה שהיו חזקים יותר מהמנהג. ועל כן האמין כי השם היה סבת הסבה ההיא.

לא

[אביב. עוד אפרשנו]. פירוש: בסוף פרשת בא אל פרעה בפסוק היום אתם יוצאים (שמות י״ג, ד׳)

לב

[נכו כמו ושפו עצמותיו (איוב ל״ג, כ״א)]. פירוש: כבר הזכיר דקדוקו בבראשית בפסוק נעשה אדם (בראש א', כ״ו). גם בספר שפת יתר בשער הבנינים.

תוכן העניינים

צפנת פענח על האבן עזרא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה