אור ברסלב

צפנת פענח על האבן עזרא· רבנו יוסף הספרדי [טוב עלם]

ואלה שמות. · ד

ג

א

[וטעם למען יאמינו (פסוק ה') עשה כן במטה אם לא יאמינו]. פירוש: משה אמר והן לא יאמינו לי, ועל כן אמר לו השם אם לא יאמינו עשה להם זה האות במטה למען יאמינו.

י

[כבר פירשתי בי] פירוש: בפרשת ויהי מקץ בפסוק בי אדוני ירד ירדנו (בראש' מ״ג, כ׳). [וכן הייתי מיום היותי]. פירוש: הוא חולק על מה שכתוב בדברי הימים של משה שלקח העטרה מראש פרעה ונתן בראשו ורצה פרעה להרגו לולי שהביאו לפניו אבן שוהם וגחלי אש לנסותו, ומשה הושיט ידו ולקח הגחלת ונתנה בפיו ונשרפו קצות שפתיו ולשונו, ועל כן היה מדבר בכבדות.

יג

[גם כתוב בספר יחזקאל שהתנבא על ישראל במצרים]. פירוש: ואודע להם בארץ מצרים וגו' (יחזקאל כ׳, ה') בהפטרת הלדרש אותי.

יז

[ואם השם נטע בלבךחכמה תדע דרך הסגה והיד והמים גם המטה]. פירוש כבר הזכיר למעלה (שמות ג׳, י״ג) כי כח השם מראה אותות ומחדש גופות. ומה שהזכיר הסנה בכאן הוא לפי הפירוש הראשון שפירשתי. וענין היד הוא שנצטרעה ידו, והמים שנהפכו לדם, והמטה שנהפך לנחש, ואלו הדברים לא היו מדרך התולדת, כי הפך התולדת הם אבל השם בראם לעתם לצורך השעה בעבור כח המקבל.

יט

[כי מתו זה פירוש וימת מלך מצרים] פירוש: למעלה בפסוק וימת מלך מצרים (שמות ב', כ״ג) אמר עוד אפרשנו, ועתה מפרש אותו ואת הפסוקים הכתובים אחריו כמו שמפרש והולך. [והטעם כבר מת מלך מצרים]. פירוש: זה הוא הפירוש של וימת.

כ

[אל תתמה כי אין הנביא יודע הנסתרות]. פירוש: כבר הזכיר זה בפרשת וישלח בפסוק [אם יבוא עשו (בראש' ל"ב, ט׳). [כי כן תנה את נשי ואת ילדי]. פירוש: בפרשת וירא אליו (בראש' כ', י"ז פירש אותו גם אחרים עמו.

כב

[כי עם אשור ומצרים יהיה ישראל שלישיה]. פירוש: בישעיה כתיב (י"ט כ"ד - כ״ה) ביום ההוא יהיה ישראל שלישיה למצרים ולאשור ברכה בקרב הארץ אשר ברכו יי' צבאות לאמר ברוך עמי מצרים ומעשה ידי אשור ונחלתי ישראל, והוא פירש שם כי רובי המפרשים אמרו כי שלישיה מגזרת ושלישים (שמות י״ד. ז') והם צריכים למשנה קודם השליש, ועל דרך הפשט מגזרת שלשה, כי יהיו באשור אנשים שיכירו השם, וכן במצרים יותר, והנה ישראל יהיו ברכה כי יתברכו בם מצרים ואנשים מאשור שיכירו השם. אשר ברכו: כי השם ברך ישראל על כן היה ברכה או יברך כל אחד מאלה השלשה. ברוך עמי: בעבור שיעשו מזבח לשם בפרהסיא קראם עמי. ומעשי ידי: שיש בהם אנשים מעטים שיכירו מעשה השם. ונחלתי ישראל: שהם לעולם נחלתו כי אשור ומצרים כמו מקרה הם כנגדם. [ודרך המתרגם כדרש הוא]. פירוש: יונתן תרגם כל הפסוק על ישראל בריך עמי דאפקית ממצרים ועל דחבו קדמי אגליתינון לאתור וכדי תייבין לאוריתי מתקרו עמי ואחסנתי ישראל.

כג

[ועורים אמרו כי כ"ף כנך שב למשה]. פירוש: למטה יזכיר כי אמרו שהבן האחד למשה והאחד לצפורה.

כד

[ולפי דעתי כי ויפגשהו על משה הוא] פירוש: דעתו כדעת ר' יהושע בן קרחה ור' יהודה בר זבינא בסוף פרק ארבעה נדרים (נדרים דף ל״א, ע״ב)

כה

[כדברי יחיד]. פירוש: בדברי הימים של משה כתוב כן. [והשני לצפורה ולא ימול]. פירוש: רק יעבוד ע"ז. [בפסח מצרים ארמוז לך סוד]. פירוש: בפרשת בא אל פרעה בפסוק ולקחו מן הדם (שמות י״ב, ז'), גם בפרשת צו בפסוק על תנוך (ויקרא ח', כ״ג) ירמוז בו רמז.

תוכן העניינים

צפנת פענח על האבן עזרא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה