צפנת פענח על האבן עזרא· רבנו יוסף הספרדי [טוב עלם]
הקדמה לספר שמות.
אמר יוסף בר אליעזר ע״ם יש״י הספרדי המבאר: רואה אני את דברי ר׳ אברהם ככסף צרוף בעליל לארץ מזוקק שבעתים בחנתיו ככסף וכזהב יצא ואין בכספו סיגים רק לשונו עט סופר מהיר, חכו ממתקים וכלו מחמדים, דרך המלך ילך לא יטה ימין ושמאל, כי באחת ידבר ומוצא שפתיו לא ישנה, כל ספריו הולכים על מתכונת אחת. והנני רואה כי בתחלת פירוש התורה האשים את הגאון וחביריו בעבור כי חברו פירושים בדרך ארוכה ורחבה, ומצאתי בארצות הערלים פירוש ספר ואלה שמות הנקרא על שמו, והוא ארוך בדבריו כמעט כארבעת הספרים הנשארים, גם אין דרכו של פירוש הארוך כדרך הד׳ ספרים וכיפל שם דברים רבים ללא צורך, ובארץ הצבי וגם בסוריאה ומצרים מצאתי לו פירוש קצר על הספר הנזכר שהוא ואלה שמות, והנה דרכו כדרך הד׳ ספרים האחרים. ועל כן אני אומר משיקול הדעת כי הפירוש הארוך איננו פירושו רק אחד מתלמידיו חיברו וקבץ אותו מספרי ר׳ אברהם, ועל כן האריך בו במקומות וקצר במקומות והחליף דעת ר׳ אברהם במקומות וסתר דבריו במקומות. ויש לי בזה ראיות רבות: האחת כי כל מה שהזכיר בתחלת פירוש התודה בענין ° העיבור (בדרך השנית של ההקדמה) שב להזכירו בפרשת בא אל פרעה (שמות י״ז, ב׳) בארוכה בזה הפירוש הארוך, ואין דרך ר׳ אברהם לכפול הדברים אחר שאמרן פעם אחת. ואם תאמר בעבור כי שם מקומם אם כן היה לו להזכיר "כבר פירשתי זה", כי כן מנהגו. והשנית כי בפרשת נח (בראש׳ י"א, ג') פירש בקצרה והחמר היה להם. ובפרשת ואלה שמות הארוך פירש אותו בארוכה בפסוק ותחמרה (שמות ב', ג'). והשלישית בפרשת וירא אליו פירש מלת אנכי בפסוק ואנכי עפר ואפר (בראש' י״ח, כ״ז) ושב ופירש אותו בארוכה בפרשת ואלה שמות בפירוש הארוך בפסוק מי אנכי (שמות ג', י״א) וזה תימה כי בתחלת פירושו (בדרך החמישית של ההקדמה) אמר "וכל מלה שתבקשנה בפירוש המלה הראשונה תמצאנה", ואם הארוך הוא פירושו הנה לא קיים דבריו. והרביעית בפרשת חיי שרה אמר ודקדוק וישתחו (בראש' כ״ג, ז') בספר היסוד, ובפרשת יתרו הארוך בפסוק וישתחו וישק לו (שמות י״ח, ז') פירש אותו היטב, ואם הארוך הוא פירושו היה לו לומר ודקדוק וישתחו בפרשת יתרו אפרשנו. והחמישית בפרשת תולדות יצחק פירש טעם אנכי עשו בכורך (בראש' כ״ז, י״ט) גם מרי חלמא לשנאך, ובפירוש הארוך בפרשת העגל שב ופירש אותם שנית (שמות ל״ב, א'), ולמה לא אמר "כבר פירשתי זה". והשישית בפרשת וישלח (בראש' ל״ג, י') אמר כן כי בין ירושלם ובין זאת המדינה שחברתי בה זה הפירוש ושמה לוק״א שעה ושליש שעה ובפירוש הארוך בפסוק החודש הזה לכם (שמות י״ב, ב') אמר כי הנה בין ירושלים ובין זאת העיר ששמה רוד״ס יותר מג' שעות. ואיך אמר בתחלה בלוק״א ואחר כן ברוד״ס. ואם תמצא לומר כי הם קרובות, זה לא יתכן, כי הנה כשנחסר שעה ושליש משלש שעות ישאר בין לוק״א ורוד״ס שעה ושתי שלישית שעה שהם כ״ה מעלות והם במדת הארץ אלף ות״ס מילין שהם מהלך מ״ח ימים, והנה הם רחוקות זו מזו מרחק רב, ואם תאמר כשהיה ברוד״ס פירש ספר ואלה שמות ואחר כן בבואו אל ארץ הקדש נכנס ללוק״א ופירש שם ספר בראשית איך יתכן שיפרש ספר ואלה שמות קודם שיפרש ספר בראשית, ועוד כי בסוף פירוש ישעיה אמר כי היה בלוק״א שנת ד'ת'ת'ק'ה לעולם. ובסוף פירוש תרי עשר אמר כי היה ברוד״ס שנת ד׳ת׳ת׳ק'י'ז לעולם. והנה חזר ממזרח למערב בשובו מלוק״א לרוד״ס. ואם תאמר זה לאות כי פירש ספר בראשית בלוק״א ושב לרוד״ס ופירש ספר ואלה שמות, אין הדעת סובלת זה. כי הנה יש י״ב שנה מעת היות בלוק״א עד שובו לרוד״ס. ושביעית בפרשת וישב (בראש' ל״ח, א') אמר ואל יקשה בעיניך דבר בצלאל כי בגעת מקומו אפרשנו. ומקומו הוא בפרשת כי תשא (שמות ל״א, ב״). והנה בפירוש הארוך לא פירש אותו, ובקצר פירש אותו היטב. והשמינית בפרשת ויחי (בראש' מ״ח, ט״ז) אמר וטעם המלאך הגואל אותי תמצא בפרשת ואלה שמות, והנה בפירוש הארוך לא דבר בו מאומה בפרשת ואלה שמות כי אם בפרשת וארא (שמות י', ג׳), רק בפירוש הקצר פירש אותו בפסוק ראה ראיתי (שמות ג', ז').. והתשיעית בפרשת ואלה שמות בארוך בסוד השם (שמות ג', ט״ו) כתוב "והנה בארתי לך מכתב לשון החכם כי הוא פירושו וזה צחות לשונו אשר אכתוב לך" כך כתוב שם אות באות, וזה לאות כי זה הספר פירש אותו תלמידו ואסף בו דברי ר׳ אברהם המפוזרים בספריו, וכן תמצא בפרשת בא אל פרעה בפירוש הארוך בפסוק ובשל מבשל במים (שמות י״ב, ט׳) שכתוב שם והנני הכותב מוסיף על פירוש החכם אשר שמעתי מפיו, כך כתוב שם. גם בסוף תרי עשר כתוב נשלם פירוש תרי עשר לר' אברהם א״ע, ואני יוסף ממדוייל תלמידו כתבתיהו והוספתי בו פירוש על דבריו כמו ששמעתי מפיו כן כתוב שם, גם נמצאו קצת פרשיות מפירוש התורה שלו מהנוסחה הראשונה וכתוב בהם אמר יוסף ממדוייל שמעתי פירוש אלה הפרשיות בלונדרי״ש על פה מפי החכם ר' אברהם א״ע, ואני פירשתים בלשוני כאשר מפיו הבינותי, כן כתוב שם. והעשירית בפרשת ואלה שמות (ב׳, י״ח), גם בפרשת יתרו (שמות י״ז, א׳) בפירוש הארוך פירש היטב כי יתרו הוא חובב ולא רעואל ולמה שב לפרש ככה בפרשת בהעלותך בפסוק ויאמר משה לחובב (במדבר י', כ״ט), ועוד כי היה לו לומר "כבר פירשתי זה" או "ועוד אפרש זה", וככה ענין צפורה פירש בואלה שמות הארוך (ב', כ״ב), גם בפרשת בהעלותך בפסוק ותדבר מרים (במדבר י״ב, א׳), וזה תימא. והעשתי עשרה בפרשת בא אל פרעה בארוך (שמות י״ב, ז׳) אמר כי נתינת הדם על המשקוף סימן למשחית שיראנו, ובפירוש הקצר אמר כי אין זה נכון. והשתים עשרה בפרשת ויקהל בארוך (שמות ל״ו, ח') פירש מספר עשתי עשר היטב, ובפרשת נשא בפסוק ביום עשתי עשר (במדבר ז', ע״ב) אמר כבר ביארתי בספר מאזנים ולא אמר פירשתי בפרשת ויקהל. והשלש עשרה בפרשת כי תצא (דברים כ״א, י״ח) אמר ונסמכה זאת הפרשה בעבור אשת יפת תאר, והעד ושם אמו (ויקרא כ"ד, י״א) והרמז שרמזתי בבני אהרון, ובארוך בפרשת וארא (שמות ו', כ״ג) אמר והזכיר אחות נחשון בעבור סוד הכהונה, וזה מבואר הוא, ולא אמר שרמז בו רמז, והנה בפירוש הקצר בפרשת ואלה המשפטים רמז בו רמז בפסוק אם אדוניו (שמות כ״א, ד׳). הנה לך י״ג עדים נאמנים, ואם מעט ואוסיפה לך כהנה וכהנה שיוכיחו כי הפירוש הארוך איננו דברי ר' אברהם רק מלוקט מספריו. ויתכן שזה הארוך היה מהנוסחה הראשונה שכתב, כי כל מחבר יכתוב שתי נוסחאות ויקח האחרונה ויניח הראשונה, ודי באשר הארכתי. ועתה אשוב לפרש הפרשה.