אור ברסלב
צפנת פענח על האבן עזרא אלה תולדות נח. › יא

צפנת פענח על האבן עזרא· רבנו יוסף הספרדי [טוב עלם]

אלה תולדות נח. · יא

י

א

[ובספר הדקדוק בארתי למה חסר דל״ת אחד] פירוש: בספר צחות אמר כי לשון יחיד זכר הוא אחד, והיה ראוי להיות לשון נקבה אחדת. ובעבור היות הדל"ת והתי״ו כאשר הם רפים קרובים במוצא יכבד על הלשון להחבירם, והנה חסרו הדל"ת ופתחו החי"ת להורות על לשון נקבה, גם כן (מלת) משרת את המלך (מ״א, א' ט"ו). [גם דברי סדר עולם נכונים]. פירוש: שאמר שם: מן המבול עד דור הפלגה ש״מ שנה, נמצא נח חיה אחר הפלגה עשר שנים. אברהם אבינו היה בפלגה בן מ״ח שנים, אמר ר׳ יוסי נביא גדול היה עבר שקרא שם בנו פלג ברוח הקודש שנאמר כי בימיו נפלגה הארץ. ואם תאמר בתחלת ימיו הלא יקטן אחיו היה קטן ממנו והוליד י״ג משפחות ונתפלגו. ואם תאמר באמצע ימיו הלא לא בא הכתוב לסתום. אלא ודאי בסוף ימיו. ועליו נסמוך]. פירוש: ולא על שיקול הדעת. [והקרוב שהיה לשון הקדש]. פירוש: בסנהדרין פרק אחד דיני ממונות (ל״ח, ע״ב) דרשו שדבר בלשון ארמי. [והם רבים מגזרת אחד]. פירוש: ואיננה כמו כימים אחדים (בראשית כ״ט. כ') כדרך שפירשתי בבראשית בפסוק הן האדם היה כאחד ממנו (בראשית ג', כ״ב). [לאות כי הרי אררט במזרח]. פירוש: כי משם באו לשנער. ואמר הכתוב ויהי בנסעם מקדם כלומר ממזרח שהם הרי אררט.

ג

[ואלה בוני המגדל לא היו טפשים שיחשבו לעלות אל השמים]. פירוש: אף על פי שדרשו רז״ל בסנהדרין פרק חלק (ק״ט, ע״א) שרצו לעלות שמה.

ו

[ומלת יבצר כמו ימנע וכמוהו ערים בצורות (דברים ג׳, ה')]. פירוש: על דרך נשגבה לא אוכל לה.

ז

[ויפה תרגמו הזקנים ואבלה תחת ונבלה]. פירוש: הוא מה שזכרתי למעלה שתרגמו הזקנים התורה יונית לתלמי המלך כמו שכתוב במסכת סופרים (פרק א', הלכה ט׳) ובמסכת מגלה (ט', ע״א), וכתיב שם כי תרגמו לו הבה ארדה ואבלה שם שפתם, והוא עזר לדברי ר' אברהם כנגד המדקדקים.

ח

[וכן וילחם בישראל על בלק]. פירוש: בסוף ספר יהושע (כ״ד, ט') כתוב ויקם בלק בן צפור מלך מואב וילחם בישראל וגו'), והתורה אמרה כי לא נלחם בם רק בקש להלחם ויהושע דבר על מחשבת בלק כי כן כתוב אולי אוכל נכה בו (במדבר כ״ב, ו').

ט

[וכן בגד ובמה]. פירוש: ותאמר לאה בגד בא גד בפרשת ויצא יעקב (בראשית ל', י״א) ושם פירש הוא כי כתוב בספר יחזקאל (כ', כ״ט) ואומר אליהם מה הבמה אשר אתם הבאים שם וַיִקָרֵא שמה במה עד היום הזה, והנה פירוש במה בא מה, או ביאת מה.

י

[פירוש שנתים בפסוק אחי יפת הגדול]. פירוש: למעלה במקומו (בראשית י', כ״א) פירש אותו.

טז

[והנה הם חצי ימי אבותיו]. פירוש: על כן נקרא פלג על שם חצי כתרגומו, וכבר הזכיר זה בפסוק שפה אחת (בראשית י"א, א׳). [כי פירוש פסרותים וכפתורים איננו שני אנשים]. פירוש: כבר פירשם למעלה בפסוק ומצרים ילד (בראשית י', י״ג). [ועל דעת סדר עולם יהיו לאלפים ולרבבות בוני המגדל]. פירוש: בעבור כי כתוב שם שהפלגה היתה בסוף ימי פלג ולא בתחלתם ובשנים רבות נולדו בנים רבים וגם הם הולידו אחרים, וזה אמר ר' אברהם כנגד האומרים כי שבעים היו בוני המגדל.

כו

[והקרוב אלי שהיה לו שם אחר]. פירוש: בעבור כי דרשו שהיה שמו כן בתחלה בעבור שהשליכו את אברהם שם לכבשן האש. [כי כשדים מבני נחור אחי אברהם]. פירוש: כי כתוב בסוף פרשת וירא אליו (בראשית כ״ב, כ״ב) ואת כשד ואת חזו. [והעד כי שם נולד אברהם]. פירוש: בעבור כי דרשו. [וקדמונינו אמרו שיסכה היא שרה]. פירוש: כך אמרו בסנהדרין פרק בן סורר (ס״ט, ע״ב), ובמדרש תלים בפסוק טוב לחסות ביי' (קי״ח ח') ובסוף פרק קמא דמגילה (י״ד, ע״א) ובסדר עולם בפרק ב', ויסכה היא בת הרן, גם לוט הוא בן הרן, והנה לפי דבריהם היתה שרה אחות לוט. [ואם בדבר קבלה נקבל]. פירוש: כי דרך הפשט אין זה נכון כמו שיפרש אחר זה שאמר גם אלו היתה אחות לוט וכו'. ויתכן כי דעת רבותינו ז״ל כדעת ’ ר' אברהם, ואמרו זה לסוד כלומר להודיענו שלא נדבק אברהם כי אם במשפחתה ועל כן צוה את עבדו שיקח אשה ליצחק ממשפחתו. כי הם נכבדים בדורם, ודעת ר׳ אברהם כי אף על פי שאמרו כן ואין לסתור דבריהם אף על פי כן הדרש ידרש ואין מקרא יוצא מידי פשוטו. ואין לסתור הפשט בעבור הדרש.

לא

[ויתכן שנחור בנו הלך בתחלה אל חרן או בא אחר אחיו]. פירוש: בעבור שכתוב כאן ויקח תרח את אברם בנו ואת לוט בן הרן ולא נזכר כאן נחור. כי לא בא עמהם ג, וכתוב בסוף תולדת יצחק (בראשית כ״ח, ב׳) שהיה שם נחור. על כן הוצרך לפרש שהלך בתחלה או באחרונה. [וכמוהו בתורה]. פירוש: בפרשת במדבר (א', א'). [ואחר כן בחדש הראשון]. פירוש: בפרשת בהעלותך (במדבר ט', א׳). [והעד שאמר הכתוב ללכת ארצה כנען]. פירוש: כי לא היה זה בדעתם עד שצוהו השם ללכת שם.

תוכן העניינים

צפנת פענח על האבן עזרא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה