אור ברסלב

צפנת פענח על האבן עזרא· רבנו יוסף הספרדי [טוב עלם]

אלה מסעי.

ראשי המטות.

לג.

א.

[עד שבנו הנזכרים]. פירוש: עד שבנו בני ראובן וגד וחצי שבט מנשה את המקומות הנזכרים שהם גדרות צאן וערים.

ג.

[ממחרת הפסח, פירשתיו]. פירוש: בפרשת אמור בפסוק ממחרת השבת (ויקרא כ״ג, י״א פירש כי יום הפסח הוא י״ד בניסן, וממחרת הפסח הוא ט״ו בניסן, והוא תחלת החג, וזה הפסוק לעד. [וכן ביד רמה]. פירושו מפורש בפרשת ויהי בשלח (שמות י״ד, ח').

מ.

[כי נלחם עם ישראל]. פירוש: כי כן כתוב בפרשת פרה (במדבר כ״א, א').

מט.

[להזהיר את ישראל]. פירוש: שיאבדו הצלמים ושיחלקו הארץ בגורל לשבטים.

לד.

א.

[והנה עוד פירש להם גבול נחלתם]. פירוש: כי כתוב למעלה (ל״ג, נ״ב) והורשתם את כל יושבי הארץ, ושב הכתוב לפרש איזו ארץ אמרתי, ארץ כנען לגבלותיה שהם פלוני ופלוני.

ה.

[ואיננו היאור]. פירוש: רק ארץ הערבה הסמוכה למצרים, ועל שהיא עמוקה כמו נחל נקראת כן, וכן בנחל שורק (שופטים ט״ז, ד') בנחל הבשור (ש״א ל׳, כ״א) והעיר אשר בנחל (דברים ב׳, ל״ו). וידוע כי הנחל הוא גיא שיש בו מים נגרים, ויש נחל שירדו בו מים תמיד ויש שירדו לפעמים.

ו.

[הים הגדול הוא הספרדי]. פירוש: הוא יש עכו ויפו ונקרא ספרדי, בעבור כי סמוך לספרד הוא מתפרד מן ים אוקיאנוס ומשם יבא עד יפו. והוצרך להודיעך זה כדי שלא תטעה לחשוב שהפסוק אומר על ים אוקיאנוס או על ים קפה בארץ תוגרמה שקוראים אותו בימים האלה הים הגדול.

ז.

[ואם הם שני בנינים]. פירוש: תְּתָאוּ מהבבד הדגוש, וְהַתְוִיתָ מהבבד הנוסף.

יא.

[ומחה, כאשר יאמרו קדמונינו ז״ל]. פירוש: לשון מחאה כמו ואנש לא ימחה בידיכי בגטין. ויש ספרים שכתוב בהם תבירתא, ולפי דעתי שהוא טעות בספרים, כי כבר חפשתי בספר הערוך ובפירושים ולא מצאתי כזה הפירוש בדברי רבותינו, ואני חושב כי זה הפירוש היה קשה לאחד מן התלמידים וכתב בגליון הספר תבירתא להודיע שהוא קשה בעיניו, ומי שהעתיק מהספר ההוא כתב תבירתא בפנים, כי חשב שהוא מהספר.

יט.

[והמפרשים אמרו כי החל מיהודה כאשר יצא הגורל בתחלה]. פירוש: השם הזכיר למשה שבט יהודה בתחלת כל השבטים, בעבור כי השם ידע שעתיד לצאת גורל יהודה בתחלה בחלוק הארץ כבתוב בספר יהושע (ט״ו, א'), רק יש טענה גדולה עליהם, כי אם זה אמת היה ראוי שיזכיר הפסוק בכאן נשיאי השבטים על סדר הגורלות שיצאו בספר יהושע כלומר אפרים ומנשה אחר יהודה (עיי׳ שם ט״ז, ה׳; י״ז, א׳), ואחריהם בנימין (י״ח, י״א) ושמעון (י״ט, א') וזבולון (י״ט, י') ויששכר (י״ט, י״ז) ואשר (י״ט, כ״ד) ונפתלי (י״ט, ל״ב) ודן (י״ט, מ'), ואנחנו רואים שאינם כן בזאת הפרשה, רק אחר יהודה שמעון ובנימין ודן, ואחר כן מנשה, ואחריו אפרים, הפך האחרים שהזכרתי, ואחר כן זבולון ויששכר ואשר ונפתלי, ואחר שאינם בסדר אחד אין פירושם נכון.

כח.

[כי הה״א איננו מאותיות המשך]. פירוש: שהם אותיות או״י, ונקראים אותיות הנוח. וזה בעבור כי המדקדקים שלפניו היו אומרים שגם הה״א הוא מאותיות המשך.

לה.

טו.

[לבני ישראל, איננו דבק עם הפסוק הראשון]. פירוש: זה אחד מעשרה פסוקים שהזכיר בפרשת חיי שרה (בראשית כ״ג, י״ז) בשם הגאון ושם ביארתים.

יט.

[בפגעו בו, שבור]. פירוש: בא הפ״א בחיריק, ובלשון ישמעאל נקרא החיריק שבר.

כה.

[עד מות, יש אומר עד חפוש]. פירוש: מלשון וַיְחַפֵּש (בראשית ל״א, ל״ה) כלומר עד שיחפש הכהן האמת וידע אם זה האיש חייב מיתה או פטור, או הוא מלשון "חפְשִׁי" (כגון דברים ט״ו, י״ב), כלומר עד שהכהן הגדול יוציאנו חפשי. [וכמוהו תמות חכמה (איוב י״ב, ב')]. פירוש: מלשון ויחַפֵּש ר״ל עמכם תחופש החכמה ויודעו מצפוניה, ומלשון חָפְשִּׁי ר״ל עמכם תהיה החכמה החפשית. [וזה המאורע אירע בימיו]. פירוש: בעבור שאין לבו שלם עם אלהיו ואיננו מוכיח את ישראל כראוי, על כן שלח השם זה המכשול בימיו, כי שכר עבירה עבירה, גם כי מגלגלין חובה על ידי חייב, והנה זה העון חשוב על הכהן, ועל כן יכופר במיתת הכהן וישוב הרוצח אל ארץ אחוזתו.

לג.

[כי אם בדם שפכו פועל]. פירוש: כי איננו שם הפועל כמו וּמָשָּמְרוֹ את השבועה (דברים ז׳, ח') אלא הוא כנוי על הרוצח, כי לא יכופר לארץ דם הנרצח שהוא השפוך, כי אם בדם הרוצח שהוא השופך דם הנרצח.

לד.

[ולא תטמא, החנופה]. פירוש: כי התי״ו כנוי לנקבה, [או צווי]. פירוש: והתי״ו לשון זכר והוא לנכח.

לו.

ז.

[שפעם תסוב הנחלה מכה]. פירוש: משבט מנשה לשבט אפרים, וכן לשבטים אחרים. [וכה]. פירוש: גם תסוב מאפרים למנשה. [בין הן] פירוש בנות צלפחד לשבט בעליהן, ובדרך משל לשבט אפרים. [בין אחרים]. פירוש: בין אנשים אחרים משבט מנשה ישאו נשים משבט אפרים, ויעבירו הנחלה מאפרים למנשה.

יא.

[הזכירן הכתוב בתחלה]. פירוש: בפרשת פינחס (במדבר כ״ז, א'). [כאשר נולדו]. פירוש: על סדר מולדתן. [ועתה כאשר נשאו לאנשים]. פירוש: עתה הזכירן על סדר נישואיהן, כי הנזכרת תחלה בזה הפסוק נשאת בתחלה, ואחריה הנזכרת אחריה, וכן כולן.

תוכן העניינים

צפנת פענח על האבן עזרא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה