צפנת פענח על האבן עזרא· רבנו יוסף הספרדי [טוב עלם]
אחרי מות. · יח.
ד.
[על כן כתוב אני י״י אלהיכם כאשר פירשתיו]. פירוש: בתחלת הענין הזה (בפסוק ב') כתיב דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם אני י״י אלהיכם ושם פירש טעמו.
ו.
[והוא סוד האדם]. פירוש: זה הוא סוד הפסוק שכתוב למעלה (ה') אשר יעשה אותם האדם וחי בהם, ופירוש הענין הוא כי אם יעשה האדם את החקים והמשפטים וירחק מהתאוות הגופיות ידבק בשם ויחיה לעולם כמלאכים וזה הוא היתרון שיש לאדם על הבהמה, אבל אם לא ירחק מהתאוות הנה הוא בהמה בתבנית אדם ומותר האדם מן הבהמה אין. [ובפרשת כי תצא אגלה לך סוד סתום וחתום]. פירוש: בפסוק לא יהיה כלי גבר (דברים כ״ב, ה') אמר כי האשה לא נבראה כי אם להקים הזרע, ובפסוק כי ישבו אחים (דברים כ״ה, ה') אמר כי כל איש דעת ידע כי המצות שנתנו למשה שהם מצות לא תעשה ולא היו אסורות קודם כן אלו היה אדם מונע עצמו מהם קודם משה לא היה הדבר רע בעיני השם, ואף כי שכתוב כי את כל התועבות האל עשו אנשי הארץ (ויקרא י״ח, כ״ז) ולא מצאנו נביא שהזהירם עכ״ד.
כא.
[ויתכן שחוא תועבת בני עמון]. פירוש: בספר מלכים (ב׳ כ״ג, י״ד) כתוב ולמלכם תועבת בני עמון.
כג.
[כי מין לא יוליד כי אם ממינו וכמינו]. פירוש: כל זכר ממיני הבהמות לא יוליד כי אם את הדומה לו, גם לא יולידהו כי אם בנקבה שהיא ממינו, כמו הסוס שלא יוכל להוליד כי אם סוס כמוהו ולא יולידהו כי אם מהסוסיה, אבל סוס ואתון או חמור וסוסיה לא יולידו כי אם פרד, בעבור שאין הנקבה ממין הזכר, והפרד לא יתכן שיוליד לעולם.
כד.
[והנה הזכיר על כלם שהם מטמאין הנפש]. פירוש: הוא הפסוק שכתוב, ובפרשת כי תצא בפסוק ונשמרת (דברים כ״ג, י') אמר כי דבר רע לנפש ולגוף הקרי, ובפרשת זאת תהיה (ויקרא י״ד, י״ד) אמר כי העון כמו צרעת בנפש.
יח-כו
[והנה לא הזכיר בפרשת קדושים (ויקרא כ') עונש השוכב עם שתי אחיות ע״כ (פסוק י״ח), ואחר כן אמר (בפסוק כ״ו) כי זאת המצוה היא שוה לגר ולאזרח בעבור שהוא דר בארץ ישראל עכ״ד, ובסוף הפרשה (בפסוק כ״ו אמר ואם יש לך לב תוכל להבין כי בימי יעקב שלקח שתי אחיות בחרן ואחריו עמרם שלקח דודתו במצרים לא נטמאו בהם עכ״ד]. פירוש: זה הוא הסוד שרמז בפרשת וילך בפסוק אלהי נכר הארץ (דברים ל״א, ט״ז). ועיקר כל זה הוא כי איסור העריות הוא בארץ ישראל לבדה בעבור העליון המושל עליה שהוא מאדים אויבו של נוגה המושל על התענוגים והמשגל, כי מאדים שונא זמה, גם בעבור שיש לשמש ממשלה בארץ ישראל ויש בחלק השמש הנפש המשכלת, ואלה הדברים מפורשים בספר ראשית חכמה שלו, על כן כתוב בספר מלכים (ב׳ י״ז, כ״ו) כי לא ידעו את משפט אלהי הארץ, כי מלת "אלהי הארץ" הוא רמז לעליון המושל עליה, והנה העושה כמעשה נוגה שהוא התענוג והמשגל ימשול עליו מאדים שהוא אלהי הארץ ויזיקהו בכל כחו כי הוא בארצו, והעושה כמעשה השמש לעסוק בדברי הנפש המשכלת שהם עבודת הבורא, הנה אז עושה כמעשה מאדים לסור ולהתרחק מהתאות ומהמשגל, ואז תתן הארץ יבולה ממגד תבואות שמש, וימשול גם הוא על אויביו, בעבור כי מאדים והשמש יהיו בעזרו. ויעקב ועמרם לא נענשו ולא נטמאו בעבור כי לא לקחום מארץ ישראל כי אם חוצה לארץ, וכן פירש רמב״ן בפרשת תולדת יצחק (בראשית כ״ו, ה').