צמח דוד (זבלטוב)· רבי דוד הגר
פרשת לך
ואברם כבד מאד וילך למסעיו. י"ל בדרך רמז עפ"י מה שאמרו חז"ל במס' ברכות וישאלו ממצרים בע"כ דישראל מפני משא הדרך, מפני שבעלותם ממצרים, נתקדשו בכל יום ויום בקדושה רוחנית עד שעלו למעלה במ"ט ימי הספירה למ"ט שערי בינה וביזת מצרים הי' כדי להוציא משם ניצוצות הקדושות כדאיתא בזוה"ק, וזה שאמרו לא גלו ישראל אלא כדי שיתוספו עליהם גרים דהיינו ניצוצות הקדושות, שמוציאין ע"י הגלות כיון שאמרו חז"ל קשים גרים לישראל כספחת, והיינו שצריך לברר הניצוצות להסיר מהם הפסולת לזה הי' קשה מאוד לברר הניצוצות בדרך עליותם לולא עזרתם מאת ד' וכמש"א הכתוב ואשא אתכם על כנפי נשרים, וענין אברהם לירידתו למצרים ונגעי פרעה ומה שצוה עליו לשלחו, איתא במדרש, שהיא סימן לבנים, בירידתם למצרים ועשר מכות ויצאו מאתם ברכוש גדול, וכמ"ש חז"ל התהלך בארץ לארכה ולרחבה כדי שיהי' נוח לבניך לכבוש, וכן בכאן עשה רושם לעזרת בניו וכשם שהי' קשה עליהם משא הדרך, כן הי' באברהם שהי' קשה מאוד להעלות הניצוצים שהוציא ממצרים, וזה הי' כוונתו שרצה שיתנו לו מתנות, ואמר הכתוב וילך למסעיו למקום אשר הי' שם אהלו בתחילה שהלך והעלה כל הניצוצות שהוציא ממצרים ממדרגה למדרגה, עד שהעלם והביאם למעלתו למעלה הראשונה:
ויבחר לו לוט את כל ככר הירדן וגומר ואמרו חז"ל כל הפסוק הזה על שם עבירה נאמר, ויש לרמז בזה מ"ש כגן ד' כארץ וגומר, עפ"י מה שאמר האר"י ז"ל כי הניצוצות שנפלו בחטא עץ הדעת, נתגלגלו בסדום ואח"כ באו לארץ מצרים, ורמז לדבר כי סדום ועמורה אדמה וצבוים בקרי וכתיב מכיון כמספר תרל"ט כמספר עץ הדעת, וזהו כגן ד' שהיא עץ הדעת שבתוך הגן ואמר כארץ מצרים, שאחר שנחרב סדום נתגלגלו הניצוצות הקדושות במצרים וכיון שצוער לא הי' בכלל הזה, לפיכך פרט הכתוב בואכה צוער:
בארץ לא להם וגומר, ויש לרמז בזה כי עיקר גלות מצרים הי' כדי לברר הניצוצות הקדושות שנפלו בחטא עץ הדעת כמו שאמרו חז"ל לא גלו ישראל אלא כדי שיתוספו עליהם גרים והיינו ניצוצות הקדושים המתלקטים אחד לאחד במשך הגלות, וזה הי' עיקר החטא שאמר במה אדע, וחטא בדעת ונתעורר חטא עץ הדעת ואמר לו הקב"ה ידוע תדע כי גר יהי' זרעך, לתקן הדעת ואיתא בגמרא קידושין, מפני מה הזהירה התורה באונאת הגר מפני שסורו רע, והיינו כי ענין הגר היא לברר הטוב מן הרע מהדעת כדכתיב עץ הדעת טוב ורע וכשתסיר מספר רע מן דעת נשאר גר עם הכולל וז"ש מפני שסורו רע, פירש שהוסר רע. וכשאמר אברהם במה אדע, וז"ש וינצלו את מצרים היינו שהוציאו כל נצוצי הקדושות ממצרים לכן כתיב בזוה"ק אלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה, היינו להוציא הנצוצות הקדושות שהי' במצרים רמז לדבר ואח"כ יצאו ברכוש גדול, כי עץ הדעת היא מספר תרל"ט וכיון שנכנסו למצרים בשבעים נפש שהיא מספר של עין של עץ הדעת נשאר תקס"ט והיא מכוון כמספר רכוש גדול: