אור ברסלב
צמח דוד (זבלטוב) פרשת וישלח

צמח דוד (זבלטוב)· רבי דוד הגר

פרשת וישלח

פרשת ויצא

ד' האומר אלי שוב לארצך ומולדתך ואהי' עמך קטונתי מכל החסדים ומכל האמת כי במקלי עברתי את הירדן הזה ועתה הייתי לשתי מחנות, דהנה ידוע מה שנאמר ביהושע בראותו מלאך שחרד ואמר הלנו או לצרינו, ועל איזה מהם באתה, והחרדה היתה דידוע דקודם שחטאו ישראל, לא נאמר הנה אנכי שול מלאך לפניך, כי הקב"ה בעצמו ובכבודו הולך לפניהם, וכאשר חטאו, אמר הקב"ה, הנה אנכי שולח מלאך לפניך, עד שהתפלל משה ואמר אם אין פניך הולכים וגומר, ולכך יהושע בראותו מלאך חרד והרגיש כי חטאו ישראל שהצריכו למלאך, ואמר לו המלאך דעל ביטול תורה הוא בא, וכן הדבר ביעקב, נתן טעם מה ראוי לפחוד מהחטא כי בעברו את הירדן עבר במקלו לבדו ולא ירא, כי ד' שמניו בעצמו ובכבודו, ועתה הייתי לשתי מחנות, היינו שפגע בשתי מחנות מלאכים, וע"כ דחטא ונסתלק שמירת ד' מאתו, והוצרך לשמירת מלאכים, ויותר שהם רבים הם יותר נפרדים לפחותים במעלה כנודע וד"ל:

עזים מאתים וגו'. הא דשלח לו כמנין הזה נראה שהיה כל זאת כדי להפר "א"ף שהיה אז, וחבי כמעט "ר"ג"ע ור"ת של נקבות ששלח הוא "ר"ג"ע "א"ף, ר'חלים ג'מלים ע'זים "אתונות "פרות, ור"ת של הזכרים הוא "ב"ע"ת "א"ף. "בניהם "עיירים "תיישים "אילים "פרים, מנין הבהמות כשתחשוב שגם בניהם היה שלשים הם כמנין "ש"ע"י"ר לעזאזל כי היה אז יום הכפורים:

ויבן לו בית ולמקנהו עשה סוכות. פי צדיק יהגה חכמה, ולשונו תדבר משפט, בכל דיבור ודיבור היה כוונת יעקב לבנות לו בית למעלה. ובדברו דברים גשמיים לא הי' רק לפנים וסיכך הפנימיות, והפנימיות היה קדושה, וזהו ולמקנהו עשה סוכות, לשון סיכך. והענין הוא מאויבי הרשעים תחכמני מצותיך לעולם הוא, כמו שהרשעים מדברים אחד בפה ואחד בלב, גם לעומת זה הצדיקים מדברים בעניני העולם הזה. ולבם לקדושה:

ויאמר לא יעקב יקרא עוד שמך כי אם ישראל, אמרו בגמרא, אלא מעתה הקורא ליעקב יעקב וכו' שאני הכא דאהדרי' קרא וכו' יעקב יעקב, יש להבין על פי מה שכתבתי לעיל ששני פעמים יעקב משבר כח השטן שמספרו שס"ד, וכן הוא בפ' יעקב מלא בוא"ו כמספר עשו, ולמה נקרא שמו עשו מפני הבכורה שהוא פי שנים וכיון שלקח יעקב את הבכורה ממנו נכפל שמו כמספר עשו, לכך כשהלך יעקב למצרים, אמר לו השי"ת יעקב יעקב אל תירא מרדה מצרימה כי ירא בצאתו לחוץ לארץ פך יוגבר עליו היצר הרע שהוא השטן, לכך אמר לו השי"ת יעקב יעקב ב' פעמים שמספרו שס"ד, ובזה משבר כח השטן, אבל במלחמה זו היה עיקר כוונתו להגביר עליו, ולהכניסו לקדושה, כמו שהיה באמת, ובאותו שעה נהפך לו לאוהב ונשקו בכל לבו, והנה שם ישרא"ל גימטריא תקמ"א במספר יעק"ב שט"ן, לכך כשנתגבר עליו יעקב, ושפכו לטובה, נכנס גם שם שטן לקדושה, לכך קראו ישראל, וכששאל על שמו ואמר לו יעקב, א"ל לא יעקב עוד שמך, דהיינו עוד פעם ב' יעקב כדי לשבר כח השטן, אלא יותר מ': שלא יצטרך לב"פ יעקב כ"א ישראל יה' שמך, שנכנס גם הוא לקדושה, וז"ש לו למה זה תשאל לשמי שכבר נתהפך לטובה:

תוכן העניינים

צמח דוד (זבלטוב)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה