צמח דוד (זבלטוב)· רבי דוד הגר
פרשת בשלח · עמוד הענן ועמוד האש
וד' הולך לפניהם יומם בעמוד ענן ולילה בעמוד אש להאיר להם ללכת וגומר. במדרש שבעה עננים היה וכו' וי"א שנים הי' וכו' הנה ביציאת ישראל ממצרים התחילו לתקן הז' מדות שלהם שיהי' רק לעבודתו יתברך, ובזה המשיכו על עצמן השבעה עננים, והמדרש דרש השבעה עננים הוא מדכתיב וד' הולך ודרשו הואו נוסף על דרך שדרשו בשאר מקומות וד' הוא ובית דינו, וכאן דרשו הוא להוסיף על מדת תפארת שהוא מרומז שם הויה כמו שכתוב בספרים שששה מדות עוד נוסיף על מדת תפארת שבכללם הם שבעה, כל אלו המדות האירו לפני ישראל והם השבעה עננים, ומאן דדריש שני עננים היה מדכתיב הולך לפניהם יומם ולא כתיב הולך לפניהם יום כמו שכתב אחר כך ולילה בעמוד אש ולא כתיב לילות כן כאן היה לי' לכתוב יום רק מורה על ב' עננים המאירים להם:
לא ימיש עמוד הענן יומם ועמוד האש לילה וגומר, הנה ידוע ששם הויה ב"ה יש לו י"ב צרופים, ובכל חודש מתגלה הארה מצירוף אחר וכל צירוף מורה על בחינה אחרת מצירוף אחר וידוע ששם הוי"ה שבצירוף כסדר י"ה כסדר ו"ה כסדר מורה על רחמים גמורים, ואם הצירוף מהופך מורה על דין, והנה אמרו חז"ל כל מקום שנאמר והיה אינו אלא לשון שמחה כי הנה "ישמחו "השמים "ותגל "הארץ, בר"ת הוא השם כסדר כנ"ל שמורה על רחמים גמורים, ולכן שמחה בשמים וגילה בארץ על גודל הרחמים, והנה נרמז "י"ה בשמים ר"ת "ישמחו "השמים, ו"ה בארץ ר"ת "ותגל "הארץ שו"ה מורה על אתערותא ולתתא, והנה ידוע שבכל מקום שאתערותא דלתתא בא קודם הוא רחמים גמורים על דרך אשה כי תזריע תחלה וילדה זכר, לכן והי"ה שו"ה קודם י"ה שמורה אתערותא דלתתא קודם, אינו אלא לשון שמחה, כיון שו"ה כסדר וכן י"ה, רק שו"ה קודם מורה על אתערותא דלתתא תחילה, לכן והיה לשון שמחה, וכן בכריעות תפלת י"ח צריך לכרוע הברכים תחלה ואחר כך הראש מורה על אתערותא מבחינת תחתיות קודם, ולזקוף צריך גם כן קודם הברכיים, ואחר כך הראש על דרך שאמר יתב"ש לא אבא בירושלים של מעלה עד שיבואו בנ"י לירושלים של מטה, ולכן יזקוף תחלה הברכים שמורה על תיקון תחתונים קודם על ידי אתערותא דלהון, ואחר כך יזקוף הראש מורה על בחי' עליונות:
והנה יש צירוף כזה הוי"ה זה הצירוף מורה גם על רחמים וכנסת ישראל כיון שי"ה בחי' השפעה דלעילא מאותיות הקדושים אלו היא כסדר רק שו"ה מהופך מורה שיתב"ש לקח לעצמו תענוג ממה שמאבד את הרשעים, ועושה דין בתחתונים, ולכן ג"כ ו"ה קודם, שגם כן התענוג בתחתונים, ובאבוד רשעים רנה ונעשה תענוג ויחוד ע"י זה בא השפעה עליונה בחינת י"ה, וזה שאמר הנה יד ד' הויה במקנך צירוף זה השם כנ"ל:
והנה יש צירוף ה"י ו"ה זה הצירוף מורה שמשפיע לתחתונים כסדר, כי ו"ה כסדר, אבל לא באתערותא דלתתא, תחלה, ולכן ה' קודם יוד, שי"ה מהופך מורה שאין אתערותא דלתתא תחלה, לכן ההא תחלה מורה על בחינת נוקבא שכ' דבר שבא מסטרא דנוקבא אינו מתקיים כל כך, לכן כשאין אתערותא דלתתא תחילה, וע"כ ו"ה כסדר מורה שהשי"ת משפיע לתחתונים, על דרך למעני למעני אעשה, ולא על דרך הנ"ל אשה מזרעת תחילה, ולכן אין ההשפעה בבחי' דכר, וכן היה במצרים שיחב"ש עשה למענו וגאלנו, ולכן היה שירה חדשה בחינת נוקבא, ולא היה גאולה שלימה, שלא יהיה אחרי' גלות. וזהו שרמז כאן זה הצירוף בר"ת "הענן "יומם "ועמוד "האש שזה הצירוף מורה כנ"ל מה שאין כן לעתיד יהי' שיר חדש בחי' דכר במהרה בימינו אמן: