אור ברסלב
ציץ הקודש חלק א ציץ הקדש › סימן כה

ציץ הקודש חלק א· רבי יהושע צבי מיכל שפירא

ציץ הקדש · סימן כה

סימן כד

תשובת רבינו הגהמ"ה זצוק"ל

הנה בעיקר הדין הדבר פשוט דלא נמסר לנו כח הכרעה נגד פוסקים מפורסמים ז"ל, דהרי הרמ"ע מפאנו ז"ל בתשובתו (סי' ל"ח) ורבנו המג"א פסלו בגידם שכתב בפיו, ועכ"פ היכא שאפשר להשיג תפילין אחרים לא עדיף מאינו איטר שכתב בשמאל. בפרט דבאמת המג"א למד בדברי הרמ"ע דכותב בפיו פסול גם בשא"א להשיג אחרים. ונראה דלמד כן ממ"ש הרמ"ע ז"ל דמדאמרי' בפ' הבונה דאין דרך כתיבה בשמאל כ"ש שאין דרך כתיבה בפה ע"ש, דמדנקט בכתיבה בפה בכח כ"ש מבואר דס"ל דזהו לכ"ע גם לשיטות הרא"ש והסמ"ג שלא הזכירו מדין כתיבה בימין כלל, מ"מ אם כותב בפה אין זה מענין כתיבה כלל, וא"כ ממילא גם בשא"א למצוא אחרים פסול, דעיקר הטעם מה דסבירא לן דהיכא שאי אפשר להשיג אחרים כשר, כתב שם הגר"א ז"ל וכן הב"ש (בסי' קכ"ג ס"ק כ"ג) דהוא משום שהרא"ש והסמ"ג לא כתבו דפסול, ובכותב בפה י"ל דפסול לכ"ע. וכן כתב הגר"ז ז"ל בש"ע שלו, (בסי' ל"ח סעי' ז') דהגם דבכותב בשמאל אם א"א למצוא תפילין אחרים יש להכשירם, מ"מ בכתב בפיו פסול אפי', א"א למצוא אחרים שבודאי אינה דרך כתיבה כלל בפה ע"ש. ועי' בכנה"ג (א"ח סי' ל"ב) וז"ל כתיבה בפה לאו שמה כתיבה, הרמ"ע מפאנו וכו' ע"ש, ובכנה"ג יו"ד (סי' רע"א אות י"א)– גם בס' עולת תמיד (סי' ל"ב ס"ק י"א) הביא דברי הרמ"ע ז"ל הנ"ל, וסיים דה"ה כיוצא בזה דלאו דרך כתיבה הוא אפי' ליכא אחרים אין לברך על תפילין שנכתבו בכה"ג ע"ש:

והטעם דלא דמי לאיטר דדינו לכתוב בימין דידי', נראה פשוט דאיטר שאני דהוא משונה מתחילת בריאותו ממי שאינו איטר ושהשינוי הזה גרם לו לכתוב בשמאל ועי' בס' יבין שמועה מהתשב"ץ ז"ל (ד' ח' עמוד א') בד"ה כבד וז"ל והוא בצד הימין והטחול בצד השמאל כי פעולות הכבד יותר חזק כי בו הוא מתהוה הדם, והטחול אין לו פועל כזה, והימין הוא יותר חזק מהשמאל ולפעמים ימצא הכבד בצד שמאל והטחול בצד הימין, כן העידו חכמי הטבע שראו זה ואמרו כי אפשר הוא במי שהוא איטר, שיתחלפו צדדי הימין והשמאל עכ"ל. ושמעתי עוד משוחט מומחה דאיטר גם שאר אברים שבפנים מהופכים], משא"כ בכתיבה בפה ושאר אופנים שלא כדרך כתיבה, שזה רק חכמה יתירה ואין זה מסובב מטבע הגידם, מה"ט לא שייך לומר דמפני שהוא גידם הוי דרך כתיבתו בפיו וכיוצא, וכדאיתא בשבת (עד, ב) אמר רבב"ח א"ר יוחנן הטווה צמר שע"ג בהמה חייב שלש חטאות וכו', רב כהנא אמר אין דרך גזיזה בכך ואין דרך מנפץ בכך ואין דרך טווי בכך, ולא, והתניא משמי' דר"נ שטוף בעיזים וטוו בעיזים אלמא טווי' ע"ג בהמה שמה טוי' חכמה יתירה שאני ע"ש, (ועי' בס' שם חדש פי' על ס' יראים עמוד זמנים שחקר אם אחד כותב בשבת ב' אותיות בב' קולמסים בב"א כגון בן קמצר (דספ"ג דיומא) אם זה היודע לאחוז ב' קולמסים יש לו דין דשולט בשתי ידיו שחייב בכותב בין בימינו בין בשמאלו, והשיב עפ"י סוגיא דשבת הנ"ל, דגבי שבת בעינן שיהא דרכו בכך, ואפי' אם יודע לטוות ע"ג בהמה אמרי' חכמה יתירה היא ואמרי' בטלה דעתו אצל כל אדם וה"נ בזה וכעין זה כתב (גם בסי' קל"ט עמוד מאכלות) לענין מי ששחט עופא בהדי דפרח ע"ש]:

ומה"ט נמי אין זה ענין להאיבעי' דר' ירמי' בחולין (צב, ב) אית לי' לבהמה ולא עגיל אית לי' לעוף ועגיל אם בתר דידי' אזלינן או בתר עלמא אזלינן, דספק זה שייך רק באופן כזה שעוף זה או בהמה זו משונה בבריאותה מכל המין שלו, וכן גם קושית הר"ן ז"ל שם מאיטר דמניח בשמאל דידי' דגם איטר הוא משונה בבריאותו כנ"ל, ומ"מ לענין כתיבה פסקו כל הפוסקים ז"ל דאיטר כותב בימין דידי' ואין זה נכנס בספק האבעי' אולי בתר עלמא אזלינן, משום די"ל כמ"ש בהגהות מיימוני (פ"ב מה' תפילין) דמקשינן כתיבה לקשירה ובקשירה אזלינן בתר דידי' משום דכתיב ידכה כמ"ש הר"ן ה"נ לענין כתיבה], וגם אם הטעם דלא ליהוי כתיבה כלאחר יד הרי באיטר אין זה כלאחר יד, אבל בדבר שאינו מסובב מטבע בריאותו ל"ש להסתפק כלל אם אזלינן בתר דידי', וע"כ דעת המ"א בדעת הרמ"ע ז"ל בגידם שכותב בפיו פסול גם באין לו תפילין אחרים ולא אמרי' דעכ"פ יניח תפילין אלו מצד ספק שמא בתר דידי' אזלינן, דדבר שאינו מטבע בריאותו פשיטא דלאו בתר דידי' אזלינן, דאין זה אלא חכמה יתירה ובטלה דעתו אצל כל אדם, וכמבואר מסוגיא דשבת (עד, ב) הנ"ל. ועי' עוד בסוגיא דשבת (צב, א) דמבואר במסקנות הש"ס שם דגם אם אחד מבני הוצל הוציא משאוי על ראשו פטור משום דבטלה דעתן אצל כל אדם, ובתוס' שם ד"ה ואת"ל כתבו דבדבר שמקום אחד גרם להם איזה סיבה שיהיו משונים בפרט אחד משאר מקומות אזי לא בטלה דעתם משום דגם שאר מקומות אם הי' להם סיבה זו היו עושין כן. ובחד גברא גם בכה"ג בטלה דעתם אצל כל אדם ע"כ. ולפ"ז בגידם הכותב בפיו וכיוצא גם אם נזדמן ח"ו במקום אחד שכולם גידמים וכותבים בפיהם אין לתלות ולומר דזה שהם גידמים גרם להם זאת, רק שהם נתלמדו לכתיבה זאת ובטלה דעתם ובנידון שבא בשאלה שא' כותב כלאחר יד, וכנידון שבשו"ת הרמ"ע ז"ל כיון דהוא חד גברא הרי בלא"ה בטלה דעתו אצל כל אדם ואינה דרך כתיבה, ולא דמי ג"כ להא דשבת (יא, ב) באומן דרך אומנתו חייב דהתם כל אדם אם היו אומנים היו מוציאים באופן זה, ולא בטלה דעתם. משא"כ בגידם שכותב כלאחר יד, דאין כל הגידמים כותבים כלאחר יד, דאין יכולת הכתיבה כלאחר יד תלוי בזה [וגם מלבד זה הרי גם בדין אומן דרך אומנתו פסק הרמב"ם ז"ל (בפי"ט מה' שבת הלכה כ"א), דאעפ"י שיצא דרך אומנתו פטור מפני שלא הוציא כדרך המוציאים, ועי' במאירי בסוגיא הנ"ל]. וכן יבואר מדברי המג"א בשם הרמ"ע ז"ל הנ"ל דגם גידם שכתב כלאחר יד בשבת פטור, דהרי הרמ"ע ז"ל הביא סמך לדינו דגידם שכתב תפילין פסולים מדברי הסה"ת דמדמה תפילין לשבת, דמה דפטור בשבת פסול בתפילין וא"כ ע"כ דגם כותב בפיו המבואר בשבת (קד, ב) דפטור מיירי גם בגידם, דאל"כ איך ילפינן לה וא"כ לפ"ז גם מה דמבואר במתניתין שם דכלאחר יד פטור מיירי גם כן אפי' בגידם:

הרי דכותב כלאחר יד - גם בימין – פטור בשבת אפי' בגידם שאינו יכול לכתוב באופן אחר, א"כ ממילא דבתפילין וס"ת ומזוזה אם כותב בכה"ג פסולים:

אלא שראיתי בס' מור וקציעה (בסי' ל"ב) שיצא להקשות על עיקר כללא דספר התרומה הנ"ל וז"ל:

משמע דכללא הוא כל שפסול מפני שאינו כתוב כהלכתו בשבת פטור עליו, וצ"ע דהיא הלכתא רבתא לשבת, ויש לי להשיב תשובה נצחת מהא דקי"ל בפ' הבונה אם נטלו לגגו של של חי"ת ועשאה ב' זיינין חייב משום כותב ב' אותיות, וכן בנטלו תג של דלי"ת ועשאה רי"ש, והא כתיבה פסולה היא בלא ספק דהוי חק תוכות ואפ"ה בשבת חייב עליו ע"ש

אולם הדבר פשוט דדברי הסה"ת הוא רק דאין לומר שהתפילין יהיו כשרים ולענין שבת יהי' פטור, אבל לא להיפך דבמה דבשבת מתחייב יהי' כשר בתפילין (וכן מבואר להדיא מדברי ספר התרומה עצמו אחר שגמר מדין כתיבה בימין כתב מדין פסול דחק תוכות בתפילין ואח"כ כתב וז"ל:

ואין להכשיר מדאמרינן בפ' הבונה נטלו לגגו של חי"ת ועשאו שני זיינין חייב, לפי דהתם מלאכת מחשבת אסרה תורה וגמרינן ממשכן וכו', אבל במקום שנאמר וכתב פסלינן חק תוכות עכ"ל, נראה בפשטא לענ"ד מדבריו, דהכלל הוא כן, דבשבת לא כתיב וכתב ובתפילין כתיב וכתב [היינו מההיקש לקשירה], וא"כ שבת מתפילין ל"מ למילף דבשבת לא כתיב וכתב, אבל בדברים שאינו דרך כתיבה גבי שבת הרי אתי תפילין מיני' בק"ו דבשבת לא כתיב וכתב ואפ"ה פטור משום שאין זה מדרך כתיבה):

ומה שהקשה עוד במו"ק הנ"ל מכתיבה כלאחר יד דבשבת פטור מי נימא בתפילין דפסיל ע"ש, הנה באמת מסיום דברי הסה"ת המובא בב"י מבואר להדיא דאה"נ דכתיבה כלאחר יד פסול בתפילין משום טעם זה עצמו דל"ה מלאכה לענין שבת, דאחר שדימה כתיבת תפילין לשבת כתב דמ"מ בזביחה כשר אם הפיל הסכין ושחט הגם דבשבת פטור משום דהוי כלאחר יד ע"ש, הרי מבואר בדבריו דרק בזביחה מהני כלאחר יד הגם דפטור בשבת, משא"כ בכתיבת תפילין לא מהני כתיבה כלאחר יד:

וכן מבואר לענ"ד ג"כ מדברי שו"ת הרשב"א ז"ל (אלפים סי' אלף, כ) מה שהביא בשם מהר"ם ז"ל דנקט בטעמי' דר' נתן במנחות (לו, א) מה כתיבה בימין אף קשירה בימין וז"ל: ומהיכן משמע שכתיבה בימין אלא מסתמא כתיבה חשובה בימין בעינן שלא כלאחר יד עכ"ל, הרי לפי דבריו עיקר הטעם דכתיבה בימין משום שלא יהי' כלאחר יד ואיך נכשיר כלאחר יד, דהרי מטעם זה דכתיבה בשמאל הוי כלאחר יד מקשינן קשירה לכתיבה, ומסתעף מזה דההנחה בשמאל, וא"כ איך נימא דהיסוד דכתיבה בימין אינו מה"ת, הא הרשב"א ז"ל אינו מפרש כפי' רש"י ז"ל משום דדרך רוב בנ"א לכתוב בימין, אלא ע"כ דמשום כלאחר יד פסול מה"ת. [ורק בלולב ס"ל להרשב"א ז"ל דבדיעבד כשר אף בשמאל דמה דנקט הש"ס דלולב בימין אינו רק למצוה ולענין לכתחילה הוא דמדמינן לה לתפילין ולא לעיכובא דאין זה רק מדרבנן]. ומה שמסיים הרשב"א ז״ל הנ"ל וז"ל: אלא כתיבה חשובה בעינן שלא כלאחר יד ולא הקפידה תורה עכ"ל, על כרחך אין הכונה כמ"ש בס' משנת אברהם בשי"ת שבסוף הס' דרצה לומר דלא הקפידה התורה לפסול כתיבה בשמאל אפי' בדיעבד, אבל הכונה הוא כמו שיתבאר למעיין היטב בכל דברי הרשב"א ז"ל במה שהביא מקודם מהא דמצורע ועבודת כהן דבעי דוקא ימין וגם בשולט בשתי ידיו פליגי רבי וחכמים בבכורות (מה. ב) אם כשר לעבודה אפי' בימין, דע"ז כתב דבתפילין ל"ב דוקא ימין רק אזלינן בתר דרך כתיבה מש"ה באיטר דדרך כתיבתו בשמאל כותב בשמאל דעלמא. וכן מבואר מדברי מרן הב"י ז"ל שלמד כן בדברי מהר"ם ז"ל שם המובא בשו"ת הרשב"א ז"ל הנ"ל, דאל"כ הו"ל להביא דבריו (בסי' ל"ב) דמהר"ם מכשיר כתיבה בשמאל בדיעבד, דמלבד דהב"י רגיל להביא דברי הרשב"א ז"ל בכל ענין, עוד יותר תמוה דהא לענין איטר בלולב בסי' תרנ"א הובא בב"י דברי מהר"ם ז"ל אלו, שהביא מר בינו ירוחם ז"ל שכתב בשם התוספות ובשם מהר"ם דאם הוא איטר כלומר שמשתמש תמיד בצד שמאלי נוטל הלולב בשמאלו שהוא ימין שלו ע"כ, וכיון שכבר הביא דברי מהר"ם לענין לולב, מדוע לא הביא בה' תפילין העולה מדבריו בענין כתיבת תפילין [ומה שלא הביא שם (בסי' תרנ"א) דברי שו"ת הרשב"א ז"ל נראה בפשטא דניחא לי' להביא דברי רי"ו שהביא זאת גם בשם התוס' וגם דרי"ו דהוא בתראה נגדם נקט כן]. וגם הב"ח (שם בסי' תרנ"א) הביא דברי שו"ת הרשב"א ז"ל הנ"ל ולא הביא מזה בה' תפילין ע"ד הגמ', וע"כ דלמדו בדברי הרשב"א ז"ל הנ"ל כנ"ל דס"ל דאין הקפידה שיהי' בימין רק הקפידה שיהי' דרך כתיבה, לכן שמאל פסול משום שאינו דרך כתיבה רק דבאיטר כותב בשמאל מפני שאצלו כך הוא דרך כתיבה:

והנה גם לפי הטעם דבעינן כתיבה בימין משום דבשמאל הוי כלאחר יד, יבואר דהא דכותב בשמאל פסול, הוא גם אם הכתיבה מיושרת דהרי לענין שבת פטור כלאחר יד גם בכה"ג, וכסוגיא דשבת הנ"ל דטוה ע"ג בהמה ל"ש טוי' גם אם הי' טוי' מעלייתא משום דאין זה אלא חכמה יתירה וכתב שם רש"י ז"ל דהוי כלאחר יד. (ומ"ש רש"י ז"ל וז"ל: חכמה יתירה כדכתיב וכל אשה חכמת לב אבל להדיוט אין דרכו בכך והוי כלאחר יד עכ"ל, אין הכונה דרק בהדיוט הוי כלאח"י דא"כ בחכם חייב על הטוי' ומ"ש מהא דבני הוצל דבטלה דעתם אצל כל אדם, ול"ד ג"כ להא דאומן דרך אומנתו דהתם הפי' דדרך האומנות כך הוא, משא"כ הכא דעכ"פ אי אפ"ל דכל דרך הטוי' כך הוא, וגם למה לא מחלק הש"ס מחכם להדיוט, אולם כונת רש"י ז"ל הוא פשוט דמאחר דלהדיוט אין דרכו בכך גם חכם בטלה דעתו אצל כל אדם). וכ"כ המאירי ז"ל שם. הרי דפטורא דכלאחר יד הוא גם אם הטוי' הוי טוי' מעלייתא וה"נ בכתיבה כלאחר יד מסתמא הוי הדין כן. וא"כ ממילא בתפילין פסולין גם בכה"ג:

ומה שהקשה עוד במור וקציעה הנ"ל ע"ד הרמ"ע דפוסל בגידם שכותב בפיו מהא דגידמת חולצת בשינוי כבר הקשה זאת הרמ"ע ז"ל עצמו (בסי' ל"ח שם) וכתב דהתם הטעם שאין צריך ימין מן התורה, ע"ש:

תוכן העניינים

ציץ הקודש חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה