צידה לדרך· רבי יששכר בער איילינברג
ויקרא · ג
א
רש"י שלמים שמטילים שלום בעולם שלמים שיש בהם שלום למזבח כו׳ נ"ל שטעות דלוג סופר יש כאן וצריך להגיה ד"א שלמי' שיש בהם שלום למזבח כו' כי כן כתב בהדיא בת"כ אשר רש"י הוציא משם דברי' הללו ויש לכל דרשה ודרשה טעם גדול כמ"ש הרב הגדול ר"א שי' כי מ"ד שלמים שמטילים שלום בעולם טעמו משום דכל קרבן נגזר ונקרא מהפעולה אשר בעבורו יקרב החטאת על שם החטא שבא עליו העולה על העולה על הלב והוא ההרהו' האשם על אשם הנפש וא"כ גם שם שלמים יורה על הבאות שלו׳ בעבורה וז"ש ר' יהודא כל המביא שלמי' מביא שלום לעולם שזה שמה יורה עליהם וענין השלו' הוא לפי שזה העולם השפל נגדיי והפכיי לעולם העליון והוא עולם השכל ואין קשור ביניהם ולא שלו' והמקריב את השלמים הוא מוריד השפע האלהי אליו וממשיך השכינה המקשר' העולמות וא"כ בזה הוא מביא שלום לעולם השפל עם העליון שהם ב' הפכים ומ"ד שלמי' שיש בהם שלום למזבח כו' טעמו לפי שהוקשה אליו בדברי ר' יהודא שאין דרך הכתוב לגזור השם לדבר מהדבר הנמשך ממנו אלא ממה שבו בעצמו לז"א ר"א שנק' שלמי' לפי שהכל בשלו' בהן אחר שכלם נוטלי' חלקם מהם המזב' והכהני' והבעלי' מש"כ בשא' קרבנו' שמהם כלם למזבח ומהם למזבח ולכהני' אבל לא לבעלי':
ג
רש"י ואת כל החלב להביא חלב שעל הקיב' דברי ר' ישמעאל ר"ע או׳ להבי' חלב שעל הדקין בת"כ ומייתי לה בחולין בפ' אלו טרפו' ופרש"י חלב שעל הקיב' וכ"ש שעל הדקין ומוכרח הוא שהרי אם אותו שעל הקיב' שאין בו אלא שני' מסמני החלב שעל הקרב שהוא קרום ונקלף אמ' שהכתו' ריבה אותו לאסור כ"ש אותו שעל הדקין שיש בו ג' סימני' יחד שהוא קרו' ונקלף וגם תותב ולר"ע דדריש רבוי דאת כל החלב לחלב שעל הדקין שיש בו ג' סימני׳ יחד שהוא תותב וגם קרו' ונקלף עכ"ל דדוקא אותו שעל הדקין קאמר דאסור אבל אותו שעל הקיבה שאין בו אלא ב' סימנים מותר וכיון שכן הוא כאשר הכרחנו קשה לי על הא דאמרינן בפ"ק דהוריות מעוט בחלב שעל גבי הקיבה ומיעוט בחלב שעל גבי הדקין מהו מי אמרינן הכא ודאי כיון דבתרי קראי קאתו כו׳ איך אמר דבתרי קראי קאתו והא ליתא שהרי למאן דאוסר תרווייהו בחד קרא קאתו לפי מה שכתבנו דלרבי ישמעאל שאוסר חלב שעל הקיבה מרבה אותו קרא עצמו שמרבה ממנו חלב שעל גבי הדקין דהיינו מרבוי כל החלב ומדברי רש״י שם נראה דל"ג שם בחלב הקיבה אלא ה"ג מיעוט בחלב המכסה את הקרב ומעוט בחלב שע"ג הדקין והשתא לק"מ דכיון דבתרי תיבות קאתו אע"ג דבחד קרא הוא אפילו הכי בתרי קראי קאתו קרינן בהו ומיהו יש ליישב גם הגירסא שלפנינו דאיכא למימר כדפי' הראב"ד בת"כ דר' ישמעאל דריש ואת כל החלב לתרי רבויי חד לאתויי חלב שע"ג הדקין וחד לאתויי חלב שע"ג הקיבה תדע דאם לא כן קשה מ"ט דרבי ישמעאל דלא בעי תותב כיון דמחלב המכסה את הקרב יליף מ"ט לא בעי כל ג' סימנים דאית ביה אלא ע"כ צ"ל דר׳ ישמעאל ארבוי דקרא קא סמיך דדריש ואת כל החלב לתרי רבויי חד לאתויי חלב שע"ג הדקין וחד לאתויי חלב שע"ג הקיבה ור"ע לא דריש ואת כל החלב אלא בחד רבוי ולאתויי חלב שע״ג הדקין ואף על גב דר"ע בעלמא דריש כל אתין לרבות הכא לא מרבה אלא דומיא דפרט דהיינו תותב קרום ונקלף ור' ישמעאל סבר מרבינן נמי הך דדמי לפרט בשני סימנים א"נ דהני ב' כללי דסמיכי להדדי נינהו והטל פרט ביניהם ודונם בכלל ופרט וכלל ור"ע ס"ל כל דדמי ליה בג' סימני׳ מרבינן מכללי ואי לא דמי ליה בג' סימנים לא מרבינן ור"י סבר מרבינן מכללי אף על גב דלא דמי לפרט אלא בב' סימנים וקמפלגי בפלוגתא דהני תנאי דפליגי בעירובין ר"פ בכל מערבין בענין ונתת הכסף בכל אשר תאוה נפשך וכו' והשתא שפיר קאמר כיון דבתרי קראי קאתו דחלב שע"ג הקיבה אתי מרבוי ואת וחלב שע"ג הדקין אתי מרבוי כל אכן יותר נכון בעיני גירסת רש"י וכן יש להגיה מעוט בחלב המכסה את הקרב ומעוט בחלב שע"ג דקין והכי איתא שם בפ׳ ב׳ אך תמה אני על פרש"י שם בפ"ב שפי' ואת החלב וי"ו יתירה להביא חלב שע"ג הדקין ואיני רואה גלוי לזה כלל לא בקרא ולא בת"כ ולא בגמרא אלא מרבוי כל החלב מרבינן חלב שעל הדקין וכן משמע בהדיא מדברי רש"י עצמו בפ' אלו טרפות וצ"ע היטב:
ד
רש"י על הכבד ועל הכליות לבד מן הכבד ולבד מן הכליו' יסירנו כתב הרא"ם ז"ל לא הבנתי כוונת הרב בזה דלכאורה משמע שהכבד קרב למזבח כמו הכליות ולכן אמר מלבד אלה שניה׳ יסירנה ליותרת ויקטירנה דומיא דעל עולת התמיד האמו׳ במוספי המועדי' שפירושו מלבד עול' התמיד שהוא מקריב יקריב גם המוספין ואין הדבר כן שהרי הכבד לא היה נקרב למזבח אלא מעט ממנו ועוד שלמעלה פי' על הכבד על במקום עם ופירושו שיטול מן הכבד עמה מעט ופה פי' על הכבד לבד מן הכבד ואין לומר שמה שפי' לעיל הוא לפי המדרש ומה שפי' פה הוא לפי פשוטו של מקר' דא"כ הל"ל ולפי פשוטו כמנהגו בשאר המקומות עכ"ל ולי נראה שכוונת רש"י לומר שיסיר יותרת אע״פ שאבדו הכליות וגם הכבד מפני שהם אינם מעכבין ליותרת ועיקר יסודו של רש"י בנוי על ת״כ ששנינו שם יסיר יותרת אע"פ שאין כליות כו' ומשום דמלת יסירנה קאי דוקא על יותרת כמו שנתבאר לעיל דייקו כן א״נ משו' דמל' יסירנ' מיות' לגמרי דייקו כן נ"ל: