אור ברסלב
צידה לדרך דברים › ו

צידה לדרך· רבי יששכר בער איילינברג

דברים · ו

ה

ה

רש"י ואהבת עשה דבריו מאהבה אינו דומה כו' כתב הרא"ם ז"ל בספרי ולא הבינותי זה דהכא פירש ואהבת עשה דבריו מאהבה אינו דומה כו' ואחר זה פי' בכל נפשך אפי' נוטל את נפשך דמשמע שאם אמרו לך עבור על שום מצוה ואל תהרוג יהרג ואל יעבור (ואפי') [מזרחי: ואילו] בפר' בן סורר ומורה אמרו בכל נפשך אפי' נוטל את נפשך ופרש"י דכתיב ואהבת את יי' אלדיך שלא תמירנו בע"ז לכך נאמר בכל נפשך (אפי') כלומר תהא אהבתו חביבה לך יותר מכל החביב לך אלמא בע"ז בלבד קמיירי קרא אבל בשאר מצות אם אמרו לו עבור ואל תהרג יעבור ואל יהרג וליכא למימר דהא דפי' ואהבת עשה דבריו מאהבה אתיא אליבא דר' ישמעאל דאמר על כלן הוא אומר וחי בהם ולא שימו' בהם ובע"ז נמי בצינעה יעבור ואל יהרוג אלא שבפרהסיא יהרג ואל יעבור משום לא תחללו את שם קדשי ונקדשתי בתוך בני ישראל כדאי' בפ' אין מעמידין וקרא דבכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך הוא כמו ושב אל יי' בכל לבבו ובכל נפשו ובכל מאדו שאינו נופל שם מסירת נפשו והא דפי' גבי בכל נפשך ובכל מאדך אפי׳ נוטל נפשך ובכל מאדך בכל ממונך יש לך אדם שממונו חביב עליו מגופו לכך נאמר בכל מאדך אתיא אליבא דר״א ולא אליבא דר"י וליכא למימר הכא מנהגו של רש"י שיפרש פעם אליבא דחד תנא ופעם אליבא דאירך תנא וצ"ע עכ"ל עוד כת' הרא"ם בדבור שאחר זה והיו הדברים האלה מהו האהב' והיו הדברים שמתוך כך אתה מכיר בהקדוש ברוך הוא וכו' וז״ל בספרי אבל הרמב"ם ז"ל כתב בפ"ב מהלכות יסודי התורה האל הנכבד והנורא מצוה לאהבו שנ' ואהבת את יי' אלדיך והיאך היא הדרך לאהבו שיתבונן במעשיו וברואיו הנפלאים הגדולים ויראה חכמתו שאין לה ערך ולא קץ ומיד הוא אוהב ומשבח ומפאר ומתאוה תאוה גדולה לידע השם הגדול כמ"ש דוד צמאה נפשי לאלקים לאל חי ואלה הדברים אינם ע"פ מדרש רז"ל שאמרו בספרי שע"י הדברים האלה אשר אנכי מצוך שהן המצות תכיר את הבורא ותאהבנו ולא ע"י מעשיו וברואיו הנפלאים ושמא י"ל שבעשיית המצות יטה לבבו לחקור על שהמצוה הוא הבורא את העולם וישים את לבו מתוך כך להתבונן במעשיו וברואיו הנפלאים ויראה מהם חכמתו ית' ומיד יאהבנו ויתאוה לדעת אותו ולהשיגו וזהו שרמזו רז"ל בספרי במאמר שמתוך כך אתה מכיר בהקדוש ברוך הוא עכ"ל ואני תמה מאד על חכמתו הגדולה של הרב ז"ל איך נעלם ונשכח ממנו מ"ש הרמב״ם ז"ל בפ' בתרא דהלכות תשובה וז"ל העובד מאהבה עוסק בתורה ובמצות והולך בנתיבות החכמה לא מפני דבר בעולם ולא מפני יראת הרעה ולא כדי לירש הטובה אלא עושה האמת מפני שהוא אמת וכו׳ עד והיא המעלה שצונו בה הקדוש ברוך הוא ע"י משה שנ' ואהבת את יי' אלדיך וכו' ובזמן שיאהב אדם את יי' אהבה הראויה מיד יעשה כל המצות מאהבה עכ"ל ומעתה אתה המעיין השקיפה ממעון עיונך כי הן הן דברי רש״י מספרי שאמרו ואהבת עשה דבריו מאהבה אינו דומה כו' וכבר כת' בהדיא הרמב״ם ז"ל בפ"ה מהלכות יסודי התורה דקרא ואהבת את יי' אלדיך בכל לבבך ובכל נפשך שפירושו אפי' הוא נוטל את נפשך בע״ז בלבד קמיירי אבל בשאר מצות אם אמרו לו עבור ואל תהרוג יעבור ואל יהרוג א"כ בדרך הזה הלך גם רש"י ז"ל לא הטה ימין ושמאל כי מה שפרש"י בכל נפשך אפי' הוא נוטל את נפשך בע"ז בלבד קמיירי ולא כאשר כתב הרא"ם דמשמע שאם אמר לך עבור על שום מצוה ואל תהרגו יהרג ואל יעבור כו' ואין זה אמת במחילה מכבוד תורתו שהרי במשנה שלימה בפ׳ הרואה ובברייתו' הרבה מצינו נמי כלשון רש"י ממש בכל נפשך אפי׳ הוא נוטל את נפשך וע"כ צ"ל דבע"ז בלבד קמיירי ולא בשאר מצות ולא הוצרכו לפרש זה משום דלא ניתן לכתוב לרוב פשיטותו דקרא ואהבת את יי׳ אלדיך בכל לבבך ובכל נפשך קאי על שמע ישראל יי' אלקינו יי' אחד כמשמעות עיטוף הוי"ו של ואהבת וכדפי' רש"י בפ' בן סורר ואהבת את יי׳ אלקיך שלא תמירנו בע"ז כן נ"ל.

ט

רש"י מזוזות ביתך מזוזת כתי' שא"צ אלא אחת כבר כתבתי בספרי באר מים חיים סי' י"ג וז"ל לא יכלתי לעמוד בטעם המנהג ושאלתי לחכמים ואין מגיד לי על מה סמכו העולם שסומכין על מזוזה אחת שעושין על פתח אחת או לכל היותר על ב' או ג' אף שיש בבית פתחים הרבה החייבים במזוזה ואני תמיה היאך נתפשט מנהג הרע הזה להקל במצוה גדולה כזאת שהיא ייחוד השם של הקדוש ברוך הוא ואהבתו ועבודתו הלא בהדיא שנינו בפ׳ הקומץ את המנחה דף ל"ד ע"א בית שיש לו פתחים הרבה אע"פ שאינו רגיל לצאת ולבא אלא באחת מהם חייב לעשות מזוזה בכל פתח ופתח ע"ש ונתתי לבי לדעת מאין יצא להם הטעות ויגעתי ומצאתי מהא דפרש"י בפ' ואתחנן וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך מזוזת כתיב שא"צ אלא אחת ע"כ והעלו בדמיונים שר"ל שא"צ אלא מזוזה אחת בכל הבית אע"פ שיש לו פתחים הרבה כאשר ראיתי לחכם אחד בספרו נדפס מחדש ששמר עצמו מזה הטעות ונפל בטעות אחר ופי' כוונת רש"י ז"ל שר"ל שא"צ להניח מזוזה אחת על שתי מזוזות ימין ושמאל של הפתח ולפי שהרגיש שא"א לפרש כן בלתי הג"ה להוסיף מלת על דו"ק ותשכח הגיה כן מדעתו בלשון רש"י מזוזת כתי' שא"צ אלא על אחת שוב מצאתי שגם רבינו בחיי ז"ל פירש כן והגיה שא"צ מזוזה אלא באחת כלומר מצד אחד בלבד כו' והנה זה החכם לא שמר חק המוסר שהוכיח ר"ת לרבינו משולם ז"ל שאין להגיה שום ספר מדעתו ורחמנא ליצלן מהאי דעתא כי האי דרשה לא אשכחינן בשום דוכתא בכולה גמר' אלא מדכתי׳ ביתך דרך ביאתך מימין והפשט האמיתי לע"ד נראה בעיני שרש"י ז"ל סבר כר"מ בפ' הקומץ גבי הא דגרסי' רב פפא איקלע לבי מר שמואל חזא ההוא פתחא דלא הוה ליה פצימי אלא משמאלא ועבידא ליה מזוזא א"ל כמאן כר"מ וכו' דתניא בית שאין לו אלא פצים אחד ר"מ מחייב במזוזה וחכמים פוטרים ונ"ל שרש"י גרס בגמ' כמ"ש המרדכי בשם גיר' רי"ף וז"ל מ"ט דר"מ מזוזת כתיב ומ"ט דרבנן מזוזות כתיב וכו׳ ע"כ ואם נבא ליישב דברי רש"י ז"ל עם גיר׳ הגמ׳ שבידינו דמשמע דאפי' מזוזת חסר וי"ו נמי משמע תרי מדקאמר שם דהוי ריבוי אחר ריבוי ע"ש צריך לדחוק ולפרש לשון רש"י ז"ל שר"ל מזוזת בלבד כתיב ולא כתיב שתי מזוזת מלמד שא"צ אלא אחת והוי ממש כדר"ע שאמ' כשהוא אומר על המשקוף ועל שתי המזוזות שאין ת"ל שתי מת"ל שתי זה בנה אב כל מקום שנ׳ מזוזות אינו אלא אחד עד שיפרוט לך הכתוב שתי ואל תתמה היאך שבק רש"י דעת חכמים ותופס דעת ר"מ לפי שכן פסקו רוב הפוסקים זולת הרמב"ם וכבר כתב הרא"ש ז"ל טעם לשבח וז"ל נראה דהלכה כר"מ כיון דר"י ור"ע קיימא כוותיה וכן משמע מדקאמר אימר דאמר ר"מ מימין משמאל מי אמר משמע דאי הוי מימינא הוי ניחא דעבד כר"מ עכ"ל וכבר מצינו לר"ת בתשובה שהוכיח לבני דורו מאד שהיו מקילין במצות מזוזה והביאו מהר"ם מרוטנבורג ז"ל בתשובה בסי' ק"ח ומסיק וז"ל ואלו היו יודעים כמה המזוזה טובה היא להם שמא לא היו עוברים עליה מובטחים אנו שכל בית המתוקן במזוזה כהלכתא אין שום מזיק יכול לשלוט בו ובבית שלנו סבורני שיש קרוב לכ"ד מזוזות עשיתי מזוזה לבית המדרש ואף לבית החורף שלי ולפתח הבית ולשער החצר הפתוח לר"ה ולפתח הבית הפתוח לחצר ולעליית המקורה שאני אוכל בקיץ ולכל חדר וחדר של כל בחור ובחור עכ"ל וממנו ילמד כל איש הירא את דבר יי' וחרד אל דבריו. ואף גם זאת נתתי אל לבי לדעת על מה סומכין העולם בקהילות הקדושות הדרים בחצר אחד שקורים בלע"ז גיט"ו ואין להם מזוזה על שערי הגיט"ו הלא שנינו בפ"ק דיומא דף י"א ע"א ת"ר בשעריך אחד שערי בתים ואחד שערי חצרות ואחד שערי מדינות ואחד שערי עיירות כולם חייבים במזוזה וכתב הרמ"בם בפ"ו דשערי חצרות ועיירות חייבים במזוזת אע"ג שאין בשערים בית דירה משום בתים הפתוחים לתוכם שהם חייבים במזוזה ואל תטעה בדברי סמ"ג בחלק עשין סי' ך"ג שכתב וז"ל ומטעם זה שערי חצרות ושערי מדינות ושערי עיירות כולם חייבים במזוזה שהרי הבתי' הדרים בהם השומרים שחייבים במזוזה פתוחין להם ע"כ לפי שכבר פי' הגאון מהר"ר אייזיק שטיין ז"ל בביאוריו לסמ"ג שטעם זה שכת' הסמ"ג שהרי הבתי' וכו' לא קאי אלא אשערי מדינות כי שם אין כתיב שחייבין במזוזה פתוחים לתוכן ע"ש ונ"ל ליתן טעם לשבח למנהג אולי סומכים על הא דאמרינן שם א"ל אביי לרב ספרא הני אבולא דמחוזא מ"ט לא עבדי להו רבנן מזוזה ומסיק אלא אמר אביי משום סכנה דתניא מזוזת יחיד נבדקת פעמים בשבוע ושל רבים פעמים ביובל וא"ר יהודא מעשה בארטבן אחד שהיה בודק מזוזת בשוק העליון של ציפורי ומצאו קסדור אחד ונטל ממנו אלף זוז והא"ר אליעזר שלוחי מצוה אינן ניזוקין היכא דקביעא הזיקא שאני וכו' ופרש"י אבולי דמחוזא שערי עיר ששמה מחוזא משום סכנה שלא יאמר המלך כשפים עשיתם בשערי עיר דקביעא היזקא עלילת המושל מזומנת תמיד ע"כ ומהאי טעמא כת' בעל האגודה שלא עשו מזוזת בשערי רחובות וירמי"שא וקלוניי"א וכ"כ הגאון מהר"אש ז"ל בבאוריו לסמ"ג ע"ש עכ"ל ועכשיו ראיתי בחזקוני שכת' וז"ל על מזוזות שומע אני שני מזוזות רבי יצחק אומר הרי הוא אומר ונתנו על שתי המזוזות ועל המשקוף זה בנה אב כל מקום שנ' מזוזות אינו אלא אחת עד שיפרוט לך הכתוב שתי המזוזות עכ"ל וזהו ממש כדפרשתי לדברי רש"י ושמחתי כי נחני אלקים בדרך אמת.

תוכן העניינים

צידה לדרך

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה