צידה לדרך· רבי יששכר בער איילינברג
בראשית · ל
ב
רש"י ממך מנע וכו' כת' הרב הגדול מהרר"של ז"ל יש להקשו' והלא כמה נביאי' היו מתפללי' על האחרים כמו אלישע על האשה הצרפית ואף יעקב היה לו להתפלל אף שהיו לו בנים וע"ק למה ויחר לו ליעק׳ היה לו להשיב בנח' כי דברי חכמי' בנחת נשמעים אלא י"ל דיעקב אמר לה שהתפלל עליה והתפלה אינה מקבלת בעיני המקו' אמרה לו א"כ רשע אתה כיון שאין תפלתך נשמעת לכן חרה אפו בה שהחזיקה אותו לרשע ואמר לה איני דומה לאבא כי אבא היה ג"כ עקור והיה תפלתו נשמעת מחמת זכות שניהם אבל אני איני עקור כי ממך מנע ולא ממני ואין כאן אלא זכות של אחד ולכן אין תפלתי נשמעת כי טוב זכות שנים מן אחד עכ"ל. וקשה לי על דבריו דא"כ למה תפשוהו רז"ל בב"ר שאמרו אמר לו הקב"ה כך עונין את המעיקות חייך שבניך עתידין לעמוד לפני בנה כו' ושמא י"ל שהרב מהרר"של ז"ל פירש כן על דרך הפשט ולא היה נעלם מעיניו המדרש ב"ר הנז' כנ"ל:
כה
רש"י משנולד שטנו של עשו שנ' והיה כו' כתב התולדות יצחק יש להקשות למה יוסף שטנו של עשו יותר משאר האחים. וי"ל שיוסף יבא עם עשו לדין למה עשית רע לאחיך יעקב כו' ואין לו פה להשיב שלא יוכל לומר אתה עשית רע לאחיך אדרבה הם עשו לו רעה והוא שילם להם טובה תחת רעה ויכלכל יוסף את אביו ואת אחיו לחם לפי הטף אבל שאר בני יעקב אם יכנסו עם עשו לדין ויאמרו מדוע עשית רע לאחיך ישיב להם הלא גם אתם עשיתם רעה ליוסף אחיכם ובקשתם להרגו ומכרתם אותו מצרימה עכ"ל. ויש מפרשים כי עשו הוא מכוכב מאדים ומזל של יוסף הוא שור וידוע שאין כח למאדים כשבא במזל שור. ואני תמה מאד על אלה המפרשי' למה עזבו טעם המפור' בתלמוד ערוך ברור מללו בפ' יש נוחלין ובקשו טעמים מן החוץ. וז"ל (לשון) הגמרא בעי מיניה ר' שמואל בר נחמני מר' יונתן כתיב ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף וגו' מאי שנא כי אתילד יוסף א"ל ראה יעקב אבינו שאין זרעו של עשו נמסר אלא ביד זרעו של יוסף שנא' והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש וגו' ובלי ספק שדברי רש"י הן מיוסדין ע״פ המאמר הזה ובזה נתיישב לי קושי' חזקה שנופלת לפום ריהטא בדברי רש״י שפי' משנולד יוסף בטח יעקב בהב"ה ורצה לשוב הלא כמו זר נחשב וכי קודם שנולד יוסף לא בטח יעקב בהקב"ה. ועוד מה נתחדש ליעקב משנולד יוסף עד שהיה בטוח שלא יהרגנו עשו ורצה לשוב ולכן קשה לי טובא על הטעם שכתב התולדות יצחק הנ"ל הלא אין ענין דבריו שום טעם וריח לכאן כי לא פגע ולא נג' לא קרב זה אל זה. וע"ק לפי דבריו יותר היה ראוי להיו' ראובן שטנו של עשו שהרי פרש"י בפסוק ותקרא שמו ראובן רבותינו פירשו ראו מה בין בני לבין חמי שמכר הבכור' ליעקב וזה לא מכרה ליוסף ולא ערער עליו ולא עוד שלא ערער עליו אלא שביק' להוציאו מן הבור. וע"ק הלא יעקב לא ידע מעולם שהאחים מכרו ליוסף כמ"ש הרמב"ן ז"ל בפ' ויגש בפסוק וידברו אליו את כל דברי יוסף כו' וכ"כ רבינו בחיי ז"ל אבל לפי הטעם דקאמרה הגמרא הנ"ל יבא הכל נכון מאד דכיון דידע יעקב ברוח הקודש שאין זרעו של עשו נמסר אלא ביד זרעו של יוסף שנ' והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה וגו' לכן היה בטוח עכשיו שלא יפול הוא ביד עשו ויהרגנו כי איך תהי' בור שנואה ומימיה חביבין ועל זה נתכוון רשי באמרו משנולד יוסף בטח יעקב בהקב"ה ורצה לשוב כלומ' בטח יעקב בהב"ה שאמר והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה וגו׳ ולכן אז היה בטוח שלא יוכל עשו להרגו. וכ"ת היא גופה טעמא מאי למה אין זרעו של עשו נמסר אלא ביד זרעו של יוסף דוקא נ"ל ליתן טעם לשבח והוא זה לפי שיעקב נתן את הבכורה אשר לקח מן עשו ליוסף כמ"ש ואני נתתי (לכם) [לך] שכם אחד על אחיך אשר לקחתי מיד האמורי וגו' ופרש"י שכם אחד היא הבכורה שיטלו בניו ב' חלקים כו' אשר לקחתי מיד האמורי מיד עשו שעושה מעשה אמורי כו' וכדי שלא יהיה פתחון פה לבעל הדין שהוא עשו לערער ולומר שלא כדין לקח יעקב ממני הבכורה והא ראייה שהרי העביר הבכורה מן בנו ראובן הבכור ונתנה לבנו הצעיר יוסף וזה ודאי עשה שלא כדין אלא ודאי זה עשה מפני העונש שנענש שלקח ממני הבכורה בערמה שלא כדין ומאן דעבד הא עביד הא ולכך יתחמץ לבבו של עשו להשמיד (להרגו) [להרוג] ולאבד את כל זרעו של יוסף בשביל הבכורה שלו שנתן לו יעקב אביו שלא כדין לכן אמר הקב"ה והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה כו' שאין זרעו של עשו נמסר אלא ביד זרעו של יוסף כדי להראות שכל מה שעשה יעקב כדין עשה וכבר האירו עינינו חכמי האמת בספ' הזוהר בטוב טעם ודעת שבדין נתן יעקב הבכורה ליוסף דוקא כיון שהיה מחשבת יעקב ששכב אצל רחל במקום לאה ולכך היה זיו איקונין של יוסף דומה ליעקב יותר משאר האחים לפי שאותו הדמיון ששכב עם רחל נשאר כך חקוקה ביוסף שעתיד לצאת מן רחל כנ"ל:
כז
רש"י אפשר יש לו בנים והוא שולח בתו אצל הרועים כו' כתב עליו החזקוני וקשה הרי יש פתחון פה לבעל דין לחלוק ולומר שנולדו לו בנים ללבן קודם ביאת יעקב ומ"ש כי רועה היא ולא הם היינו לפי שעדיין היו בני שנה או שנתיי' עכ"ל. אבל מהרא"י ז"ל תריץ יפה וז"ל וי"ל דה״ל לשלוח בלהה וזלפה שפחותיו ולא רחל שהיתה בתו מאשתו הנשואה. בשלמא אי לא הוה לו בנים ניחא דשלח רחל שהיא תירש הנכסים ותשמור הצאן יפה בכל כחה אבל אי הוו לו בנים א"כ למה תשמור יותר מבלהה או זלפה דלעולם הבנים קודמים לבנות ובנות הנשואות קודמים לבנות הפלגשים: