צידה לדרך· רבי יששכר בער איילינברג
בראשית · כ
ב
רש"י כאן לא נטל רשות כו'. כתב הרא"ם לומר לה אמרי נא אחותי את לפי שכבר לוקחה לבית פרעה ע"י כן פי' בחזקת אחותו ושוב לא יתכן לומר שהיא אשתו עכ"ל. כתב עליו מורי הגאון מהר"ם יפה ז"ל שמעתי אומרים שאין הבנה לדברי הרא"ם בכאן וכן אומר ג"כ הרג"א ונפלאתי עליהם כי נ"ל שיש לו הבנה ושפיר קאמר וה״פ שהיה חושב אברהם שא"ת היא מתחילת בואם לשם בפומבי טרם ישאלוהו אחי הוא כמו במצרים לא היתה יכולה לומר אח"כ בפני ההמון בעלי הוא כי יחשבוה לזונה מופקרת שישאלוה ההמון א״כ למה זה סכנת עצמך מתחילה לומר אחי הוא היה לך לחוש שמא יקחוך לאשה המלך והשרים בכח וכו' עד ומזה הטעם לא בקש ממנה אברהם עכשיו בבואם לגרר שתאמ' אחי הוא אבל הוא אמר כן מעצמו מפני שהיה לו פתחון פה אח"כ לומר כי יראתי פן יהרגני כמו שהיה לבסוף שהוצרך לכך מה שלא היה כן במצרים שלא ירד שם אלא מפני הרעב ולא להשתקע והיה בזמן דבלא הכי היה אסור לאדם כמוהו בתשמיש המטה כל ימי היותו שם מפני שהעולם שרוי בצער והיה אומר אזהר בעצמי ג"כ שלא לצחק עמה כיצחק כל ימי היותי שם ולא יודעו הדברים שהיא אשתו ע"כ טוב לי שאבקש ממנה שתאמר היא אחי הוא אפילו בלא שאלה ויהיה זה סיבה שאכנס בשלום ואצא בשלום כי לא העלה על דעתו שיקחוה בכח אדרבה אמר יתנו לי מתנות כדי שאשיאה להם ואח"כ פתאום כשיכלה הרעב אצא מהם בשלום וע"פ ההקדמה הזאת יתבארו היטב דברי הרא"ם מה שפי' כאן על דברי רש"י וכו' ונלאתי להעתיק כל דבריו כי האריך מאוד ולבסוף מסיק בחתימת דבריו וז"ל אלא שלשון רש״י מגומגם מעט לפי זה שלא היה לו לומר כאן לא נטל רשות כו' רק כאן לא בקש ממנה לומר אחי הוא מה רשות שייך לפי זה אם הוא יאמר כן ולא היא דוק כו' עכ"ל ואחר הקידה וההשתחויה אומר אני אחר אלף מחילות מעצמותיו הקדושים לא כן אבי ח"ו פה קדוש יאמר דבר זה ובמאי דסליק מר בו אפתח וכי זה נקרא מגומגם מעט הלא היא מגומגם הרבה מאד. ועוד איך כתב וז"ל והיה בזמן דבלאו הכי היה אסו' לאדם כמוהו בתשמיש המטה כל ימי היותו שם מפני שהעולם שרוי בצער וכו' עכ"ל הלא הלכה רווחה בישראל דלחשוכי בנים מותר לשמש המטה בזמן הרעב ולקמן בפסוק בטרם תבא שנת הרעב הארכתי בזה ע"ש. ועוד יש הרבה קושיות וגמגומים מפורסמים על דבריו לא נתנו לכתוב לרוב פשיטותן ול"נ שיש לדברי הרא"ם הבנה בלי שום גמגום ודוחק כי הרא"ם אזיל לטעמיה שכתב לעיל בפרש' לך לך על מה שפרש"י בין אנשי' שחורים מכוערי' וז"ל אבל באבימלך אע"פי שלא היו מכוערים הוצרך לומר אחותי היא מפני שכבר יצא הקול שהיא אחותו ואע"פי שאמר פרעה לאברם למה לא הגדת לי כי אשתך היא זה היה בניהם לבד עכ"ל וע"כ צדקו מאד דברי הרא"ם ז"ל בכאן וה"פ כאן לא נטל רשות לומר לה אמרי נא אחותי את כמו במצרים שהיה מתיירא אברהם לומר מעצמו אחותי היא פן לא תתרצה שרה בכך מחמת מכשול אסור א"א ואף אם הוא יאמר אחותי היא לא יועיל לו כלום כי שרה תכחישנה ותאמר שאינו אמת כי אשתו היא אלא שמחמת מורא אומר כן אברהם שלא יהרגנו ולכך הוצרך אברהם ליטול רשות משרה שיכול לומר אחותי היא ולא תכחישנו אלא גם היא תאמר כן לאפוקי כאן בגרר לא הוצרך ליטול רשות מן שרה לומר מעצמו אחותי היא כי לא היה מתיירא פן תכחישנו שרה ותאמר שאינו אמת כי אשתו היא וכו' לפי שכבר לוקחה לבית פרעה ע"י כן בחזקת אחותו ושוב לא יתכן לומ' שהיא אשתו כלומר ושוב לא יאמין לה שום אדם לומר שהיא אשתו כנ"ל: