צידה לדרך· רבי יששכר בער איילינברג
במדבר · לג
פרשת מסעי
א
רש"י נמצא שכל ל"ח שנה לא נסעו אלא כ' מסעות כו' מקשין העולם והלא כשאנו מונין פרטן של מסעות לא נמצא משילוח המרגלים ואילך דהיינו משנסעו מרתמה והוא קדש ברנע שמשם שלחו המרגלי' עד בואם אל הר ההר רק יט' מסעו' ולא כ׳ וממילא לא תמצא בכלל המסעו' רק מ"א וא"כ למה כתב רש"י למעלה ארבעים ושתים וכן בכאן למה כתב עשרים ועוד לקמן בפ' עקב בפסוק ובני ישראל נסעו מבארות בני יעקן מוסרה וגו' כת׳ רש"י וז"ל צא וחשוב ותמצא ח' מסעות ממוסרה להר ההר כו׳ וכן למעלה בפ' פנחס בפסוק לזרח משפחת הזרחי כת' רש"י ג"כ וז"ל ונתנו לב לחזור למצרי' וחזרו לאחוריה' ח' מסעות מהר ההר למוסרה כו' עד וממוסרה להר ההר ח' מסעות כו' עכ"ל וקשה שהרי כשאנו מונין המסעות כאן בפ׳ מסעי מויסעו ממוסרות עד ויחנו בהר ההר לא נמצא רק ז' מסעות וכ"כ רש"י בפירוש בפ' חקת בפסוק ויסעו מהר ההר דרך ים סוף וז"ל וכאן חזרו לאחוריהם ז' מסעות כו' צא ובדוק במסעו' ותמצאם שם ז' מסעו׳ מן מוסרה עד הר ההר עכ"ל והרי דברי רש"י סותרים זה את זה וזה דוחק לומ' שבכל המקומות שכתוב ברש"י שמנה בכלם נפל טעו' בספרים זה בלי ספק א"א לומ׳ כן שיהיה רש"י מוטעה בכל אלו המקומו' וכ"ש שכן נמצא בפירוש במדרש וכן במפרשים כגון רבינו בחיי ושאר מפרשי' הביאו אותו בזה הלשון שמנה מסעו' והרי לא נמצא כן בפסוק והנה כבר דברו בו קצת קדמונים ותרצוהו בדוחקים גדולים שאינם נראים כלל על כן אענה חלקי אף אני במה שהוא נראה קרוב לפשוטו מאד ואומר דמ"ש רש"י בכאן ובפ' פנחס ועקב מסע אחד יותר ממה שמצינו בפשט הפסוק היינו משום דס"ל לרש"י דלשון מסע אינו נופל אלא על מי שהולך לדרכו דרך ישר למקום שהוא חפץ בו ללכת לשם ושכל מה שהוא הולך בכל יום הוא פונה ומתקרב אל המקום שהוא מחוז חפצו שהוא רוצה ללכת לשם באותו המהלך שהוא הולך כגון שרוצה ללכת מעיר שכולה במזרח לעיר שכולה במערב והוא הולך בכל יום ופונה פניו למערב כדי ללכת דרך מיושר ומסולא ממזרח למערב זהו הנקרא בכל יום מסע אחד אבל אם מגמת פניו ממזרח למערב והוא אינו הולך בדרך ישר וסלולה רק פונה פניו לאחד מן הצדדים וכ"ש אם פונה פניו למזרח שהולך לאחור אין זה נקרא מסע אלא דרך משובש ומבולבל לפיכך בכאן בפ' מסעי שחושב הפסוק המסעות שהלכו מארץ מצרים לא"י וכוונת השי"ת היתה להכניסם לא"י במזרח דרך הירדן והוצרכו ללכת ממערבית דרומית ששם ארץ מצרים כל פאת דרום עד בואם לדרומית מזרחית א"י ומשם יפנו פניהם לצפון ללכת לצד מזרח חשיב הפסוק כל מהלכם ממצרים למזרח והם מ"א מסעו' אבל בעוד היותם באמצע זה הדרך כשבאו להר ההר חזרו לאחוריהם מהר ההר עד מוסרה שהם ז' מסעו' וכל מה שהלכו מהר ההר לאחוריהם עד מוסרה אינו נקרא מסע כמו שכתבתי שהרי אדרבה נתרחקו ממקום שהיו חפצים לבא שם ואח"כ כשחזרו ממוסרה לחזור לבא להר ההר כדי לשוב ולהתקרב לדרכם למקום מחוז חפצם שרצו ללכת שמה זהו נקרא ג"כ מסע כיון שנתקרבו בו ג"כ למקום מחוז חפצם וכל מה שהלכו כבר ממוסרה להר ההר בז' מסעו' וחנייו' גמורות בנתיים עכשיו בחזרה להר ההר הלכו בטירוף ומרוצה בלא חנייה גמורה עד באם שנית להר ההר וזה חשבם רש"י בשם המדרש הכל למסע אחד עד באם שנית להר ההר אע"פי שבלי ספק גם בחזרה הלכו הדרך הזה בהרבה ימים ולא ביום אחד והיו הלילות מפסיקי׳ לא נחשבו להם אלו הלילות לחניות גמורות כיון שלא היתה כוונתם לחנייה גמורה עד שובם (ל)[לבוש האורה: מ]מוסירה דומיא דמסעו' דלעיל דחשיב כשנסעו מפי החירו' ויחנו במר' למסע אחד אע"פ דלפי משמעו' פשט הפסוק הלכו בדרך ההוא ג' ימים משום דנראה דאותן ה״ג ימים הלכו במדבר ג"כ בטירוף ומרוצה ובלא חנייה גמורה חשבו למסע אחד ה"נ אע"ג שבהליכה חשבו לז' מסעו' מפני החניו׳ הגמורו' שבנתיים בחזרה חשבם למסע אחד נמצא שאלו הז' מסעות ממוסרה להר ההר שחשבה הפסוק לז' מסעות כשאנו רוצים לחשוב כלל המסעות שהלכו ממערבית דרומית של א"י עד בואם למזרחית דרומית דהיינו ממצרים עד קצה מזרח א"י נעשו מאלו הז' מסעו' ח׳ מסעו' [לבוש האורה: וכן לקמן בפרשת עקב הוצרך רש"י ג"כ לומר שמנה מסעות] מפני שבזה יתיישב תמי' גדולה שם בפסוק דנ"ל שיש לתמוה לפי פרש"י שהיה דרך תוכחה מה הוצרך שם משה לחשוב בתוכחתו משם נסעו הגדגודה ומן הגדגודה יטבתה וגו' דיו שהוכיח אותם במה שחזרו מהר ההר למוסרה כמ"ש ובני ישראל נסעו מבארות בני יעקן מוסרה וגו' שבזה רמז להם שהלכו לאחוריהם מחמת יראתם כמו שפרש"י שם ומה היה צריך לחזור ולהזכיר שם משם נסעו הגדגודה וגו' אלא נ"ל שבא משה לרמז להם ג"כ דרך תוכחה שבחזרתם כשחזרו ממוסרה להר ההר הלכו בטירוף ומרוצה ולא כדרך שאר מסעו' והוא מה שהלכו כבר בז' מסעות הלכו עכשיו במסע אחד וזהו שרמז להם באמרו שם משם נסעו הגדגודה ומן הגדגודה יטבתה ולא כתב ויחנו בנתיים כמ"ש למעלה בפר' מסעי ה"נ ה"לל משם נסעו הגדגודה ויחנו שם ומשם יטבתה ויחנו שם ועוד דמשם נסעו הגדגודה משמע דקאי אמוסרות דקרא דלעיל שהיו שם ומשם נסעו כלומ' ממוסרה נסעו הגדגודה ובכאן בפ' מסעי כתיב ויסעו ממוסרות ויחנו בבני יעקן ויסעו מבני יעקן ויחנו בחור הגדגד וגו' ולמה דלג שם בני יעקן בין מוסרה לחור הגדגד ואמר דממוסרה נסעו לגדגד ולא באו בחזרה לבני יעקן אלא ממוסרה לחור הגדגד ונ"ל שבכל זה רמז להם משה שהלכו בחזרה בטירוף ובעיקום הדרך לומר שהלכתם דרך עקמומית ולא באתם לבני יעקן וגם הלכתם ממוסרה לגדגוד ומגדגוד ליטבתה ובלא חנייה בנתיי' כמטורפים ומנודים לשמים וה"ה משם עד הר ההר הלכו כן אלא שקצר הכתוב א"נ שם הוכיח אותם משה על זה הדרך אמר להם ראו אהבת יי' אתכם שאע"פ שחטאתם כנגדו וחזרתם מהר ההר למוסרה נגד רצונו אע״פכ בחזרתכם בתשובה וחזרתם לדרככם והלכתם בדרך שחפץ הש"י להוליך אתכם הוליך אתכם במהירו' להביאכם אל א"י מהר שמה שהלכתם כבר בז' מסעו' חזרתם עכשיו לדרככם במסע אחד ועוד שגם קצר לפניכם הדרך והוליככם ממוסר' מיד הגדגודה ולא דרך בני יעקן כמו שהלכתם בראשונה ולכך הוצרך רש"י לומר שם ג"כ ותמצא ח' מסעו׳ ממוסרה להר ההר כי רוצה לכלול המסעו' הראשונו' שהם היו ז' עם המסע של החזר' הואיל ונרמז שם בפסוק כמו שכתבתי וכן בפ' פנחס שהוצרך להזכיר שם החזרה ממוסרות להר ההר כדי לפרש טעם לחסרון משפחות בני בנימין לומר שע"י שחזרו מהר ההר לאחוריהם למוסרות ורדפו בני לוי אחריהם והרגום עד שהוצרכו לחזור ממוסרה בע"כ להר ההר כת' רש"י ג״כ שם ח' מסעו' כדי לכלול ז' המסעו' הראשונות עם המסע השמיני של החזרה להר ההר אבל בפ' חקת שלא הוצרך שם רש"י לפרש כלום מענין החזרה ממוסרה להר ההר רק כוונתו לפרש כוונת הפסוק שאמר ויסעו מהר ההר דרך ים סוף שפירושו כיון שמת אהרן ובאת עליהם מלחמה זו חזרו לאחוריהם מהר ההר דרך ים סוף והוא מה שחזרו מהר ההר למוסרה ע"י מיתת אהרן ומן החזרה ממוסרה להר ההר לא הוצרך להזכיר שם כלל לכך לא כתב שם רק שחזרו לאחוריהם הז' מסעו' שהם מהר ההר לאחוריהם עד מוסרה כן נ"ל כוונת רש"י ז"ל שכתב דבריו סתומים ונראים כסותרי׳ זה את זה אבל אין בהם נפתל ועיקש ואין בהם קושי' כלל נ"ל עכ"ל מורי הגאון מהר"ם יפה ז"ל ואני שמעתי ולא אבין מאי צריך לכל האריכות הזה הלא מה שהקשה למ' פי' בפ' חקת שחזרו לאחוריה' ז' מסעו' כו' וכאן ובפ' פנח' ופ' עקב כת' שחזרו לאחוריהם ח' מסעות כבר יישבו המפרשים ז"ל דהכא ובפ' פנחס ובעקב מקומות שהיו נוסעים ממקום למקום קחשיב כי יש ח' מקומות ממוסרה עד הר ההר אבל לענין מסע שלהם שהיו נוסעי' אין כאן כ"א ז' כי ח' מקומות גרמו ז' מסעו' ממקום למקום ולפיכך פי' בפר' חקת שחזרו לאחוריה' ז׳ מסעו' לשון זה שייך על הנסיעה שהיו נוסעים לאחוריהם ז׳ מסעות וכאן אומר שיש ח' מסעות מן מוסרה ר"ל מקומות החנייה שנקראות ג"כ מסעו' כמו שפרש"י סוף פקודי וכה"ג יש ליישב הקושיא ראשונה שהקשה מורי ז"ל דוק ותשכח כן נ"ל:
מ
רש"י וישמע הכנעני כאן למדך שמיתת אהרן היא השמיעה כו' מה שיש לדקדק בזה כתבתי באריכות ריש פ' יתרו ע״ש ומ"ש הרא"ם וז"ל אבל למעלה בפ' פרה כתב וישמ' הכנעני לא ידענו מה שמוע' שמע אם מיתתו של אהרן אם בכייתו של אהרן כו' מפשט דבריו משמע שר"ל שרש"י כתב לשון זה לעיל בפ' פרה וכן משמע בהדיא ממה שמסי' וכתב אבל מלא ידענו לא משמע כך אבל בספרי רש"י שלפנינו ליתא: