אור ברסלב
צוהר לארחות החרדי ההתנגדות לצפיה בטלוויזיה וכדו' › האמריקנים מודים: צריך לנתק את הטלוויזיה

צוהר לארחות החרדי

ההתנגדות לצפיה בטלוויזיה וכדו' · האמריקנים מודים: צריך לנתק את הטלוויזיה

נזקים נוספים הנגרמים מן הצפיה בטלוויזיה

את הסיפור הבא מצאנו בעיתון אמריקני המתפרסם במדינת פלורידה: המעשה המאלף כיצד הצליחה משפחתו של מייקל אשקראפט להתגבר על עצמה – "היום בו ניתקנו את הטלוויזיה".

"היתה זו תכנית חינוכית כביכול, שעוררה אותנו לנושא. בנינו התאומים, שהיו אז בני שש, היו צופים מרותקים למכשיר. בעקבות התכנית, נהגו לבעוט זה בזה עד שאחד מהם היה פורץ בבכי...

היות שלא עלה בידינו לשבור את המשחק הפראי שבעקבות התכנית, למרות כל האמצעם הרגילים של שכנוע, פרסים ועונשים, שללנו מהם את הצפיה בתכנית במשך שבוע על ידי שהורדנו את המכשיר למרתף.

התגובה הראשונה של התאומים, ושל אחותם הקטנה, היתה – תדהמה. אחר כך היתה הצגת חרטה, ולאחריה – יומיים של תחינות ובכיות. תנו לנו לצפות בטלוויזיה, במה שלא יהיה, ב ב ק ש ה.

במשך תקופה מסויימת נהגו הילדים להתגודד ליד קצה המדרגות המוליכות אל המרתף, ולפעמים גם היו יורדים בהן כדי להתבונן במכשיר שנח תחת כיסוי. הם לא היחידים התקשו לוותר עליו. גם אנחנו...

למעשה, הרחקת הטלוויזיה הצליחה כל כך עד שבאתי לספר לכם: הגעגועים הם חזקים. לא לטלוויזיה. לשעות של החופש ממנה. זה לא התרחש ביום הראשון וגם לא ביום השני של הפרידה. אבל לקראת היום השלישי ניתן היה להרגיש למרבה התימהון, תשובה חדשה: לקרוא ספר, לדבר עם המשפחה, להזמין את השכנים, להעיף עפיפון.

בהעדר הטלוויזיה, גילו הילדים מה נמצא בחצר האחורית של הבית. הנערים נהנים לקפץ על הטרמפולינה שנמצאת שם. אחותם מאושרת לשבת בבית על ענפי העץ ולשחק בבובות. בימים קרים, היא יושבת בבית ומציירת, פותרת חידות או שרה. הבנים משחקים במשחקים שונים. בהזדמנות אחרת, המציאו הצגה. כל אלו היו דברים שלא היו מתרחשים כל עוד המכשיר היה בבית".

זה היה סיפורה של משפחה אמריקנית שנחלצה מן ההתמכרות – וגילתה עד כמה יפים החיים ללא שיעבוד למכשיר שמכתיב את קצב החיים בתרבות המערבית. האם ישכילו אמריקנים אחרים ללכת בעקבותיה?"

תוכן העניינים

צוהר לארחות החרדי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה