צוארי שלל· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]
הפטרת תבא · פרק ב
וקראו לך עיר ה' ציון קדוש ישראל. כלומר דיהיה לך דין נשואה דאת בחצר דידיה. תחת היותך עזובה ושנואה דהיה לך דין ארוסה ופקעי קדושין ונפסק ח"ו הקשר והאהבה. עתה ידעו שאת נשואה:
א"נ למ"ד דבבית א' היו נשואין וזנתה דאסורה לבעלה או דנתגרשה והלכה לאיש אח"ר דאיכא לאו דלא יוכל אמנם אמרו בספרי וכי גרושים אתם לי כי אל אנכי ולא איש וז"ש וקרו לך עיר ה' ציון קדוש ישראל הוא האל הבורא ומותרת לחזור. תחת היותך עזובה ומגורשת ושנואה דאיכא לא יוכל בעלה הראשון. עתה נודע כי הוא קדוש ישראל ולגבי דידיה לא נאמר וכמו שאמר כי אל אנכי ולא איש: