אור ברסלב
צוארי שלל הפטרת נח

צוארי שלל· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]

הפטרת נח

הפטרת בראשית

פרק א

רני עקרה לא ילדה. אמרו רז"ל פ"ק דברכות משום דלא ילדה רני אלא וכו' ושמעתי מהרב הגדול מהר"י הכהן זלה"ה שהי' מדקדק דהול"ל משום דעקרה רני דעקרה כתיב ברישא. ואמר מר במשז"ל מפני מה היו אמותינו עקרות שהקב"ה מתאוה לתפלתן של צדיקים א"כ ליכא לאקשויי משום דעקרה רני דאה"נ שמח תשמח. דיש לומר שהיא צדקת והקב"ה מתאוה לתפלת צדיקים אמנם דא עקא שלא ילדה ונשארה עקרה וע"ז מקשה משום דלא ילדה רני ודפח"ח:

פרק ב

אל תיראי כי לא תבושי וכו' אפשר במה שכתב מהרימ"ט פ' דברים בפסוק הן ישלח איש את אשתו והלכה והיתה לאיש אחר וכו' ואמרו בספרי וכי גרושים אתם לי וכו' דכנסת ישראל נתקדשה על תנאי שלא יפנו לאלהים אחרים והוי כמי שמקדש האשה על מנת שלא תזנה שאם זנתה פקעי קדושין והיא פנויה ומותרת לחזור והיינו דקאמר איזה ספר כריתות אמכם כלום פטרתיה בגט אין הדבר כן אלא בפשעכם שלחה אמכם דעברה על תנאי הקדושין ופקעי קדושין וכו' עש"ב. והרב ז"ל יאחז צדיק דרכו דסבר דכל מה שהשרה הקב"ה שכינתו לשעבר היה כדין ארוסין והמשכן והמקדש היו בחצר דידה דסתמא לאו לשם נשואין. ולעת"ל דכתיב בונה ירושלים ה' יהיה בחצר דידיה ויהיו נשואין כמו שהאריך הרב ז"ל דרוש שני מפרשת שמיני ע"ש ולפי שיטתו דהיו ארוסין דוקא להכי כתב דהוו קידושין על תנאי ופקעי קדושין דאלו הוו נשואין אין שייך תנאי בנשואין. וז"ש הרחיבי מקום אהלך וכו' כי ימין ושמאל תפרוצי לעת"ל דכתיב בונה ירושלים ה' והוא חצר דידיה. והשתא יש לכנסת ישראל בושה וכלימה ממ"נ דאם בבית המקדש היה לה דין נשואין א"כ כפי הדין שזנתה ועע"ז אסורה לבעלה. ואם נאמר דיש לה דין ארוסין והוו קדושין על תנאי ופקעי קדושין כמ"ש מהרימ"ט אם כן כל הקשר והחיבה שהיתה בינינו ובינו אזדו להו ודא עקא. לזה אמר אל תיראי שהיה לך דין נשואה וזנית ואסורה כי לא תבושי שתהיי אסורה. ואל תכלמי שאם יש לך דין ארוסה ופקע קדושין אזדו להו חבלי עבותות אהבה וחיבה יתירה שהיו בינינו כי לא תחפרי על זה כי בושת עלומיך שחלף הלך הקשר שבינינו תשכחי וחרפת אלמנותיך שישבת כאשה אלמנה דס"ד שאת אסורה לחזור אם יש ליך דין נשואה והיתה כאלמנה ולא אלמנה וזהו וחרפת דייקא דאסורה לחזור לא תזכרי עוד ולא יהיה ליך מחשבות אלו. שהאמת הוא כי בועליך עושיך עתה הוא כדין נשואין בחצר דידיה שאני לא נשאתיך אלא עתה שנתקנת ולא יהיה גלות עוד וזהו כי בועליך נשואין. עושיד עתה שתקנתיך ולמפרע היו ארוסין ה' צבאות שמו וגואלך קדוש ישראל אלהי כל הארץ יקרא שעתה הוא חצר דידיה ונשואין וא"כ את מותרת דלא היה לשעבר אלא אירוסין על תנאי ופקעי קדושין כי כאשה עזובה ועצובת רוח דפקעי קדושין דידה ולא שאת אסורה קראך ה' וא"כ דל מהכא הספק והמבוכה גדולה שמא תהיי אסורה כי לא היה אלא דין אירוסין. ועל מה שרע בעיניך לומר דפקעי קדושין דא"כ חלף הלך הקשר וגדולה אהבה. על זה אני אומר לך דאני מחשיבך לזה כאשת נעורים ואשת נעורים כי תמאס אמר אלהיך כלומר הגם דלפי האמת אין זאת מ"מ אמר אלהיך הוא יחשוב כאלו את אשת נעורים שלא תמאס והקשר והחיבה והתשוקה חזרו לאיתנם. ונמצא כי אין פחד וצער כלל משום צד וגדלה אהבתי כי ברגע קטון עזבתיך וברחמים גדולים אקבצך וכו':

פרק ג

כי ההרים ימושו והגבעות תמוטינה וחסדי מאתך לא ימוש וכו' אמר מרחמך ה'. אפשר במה שכתבו התוספות בשבת דף נ"ה משם ר"ת דהגם דזכות אבות תמה אבל ברית אבות לא תמה ור"י סבר דזכות אבות תמה לרשעים אבל לא לצדיקים והרב יפה תואר סוף פ' ויקרא יש לו שיטה אחרת דאע"ג דזכות אבות תמה היינו לעשות נס או הצלה שלמה בזכותם אבל להצלה פורתא לעולם לא תמה וגם על ידי בקשת רחמים יזכור ה' זכות אבות להושיע עש"ב. ואפשר דהכתוב רמז הג' שיטות וז"ש כי ההרים ימושו הם האבות שנקראו הרים והגבעות הן אמהות כמשז"ל על פסוק זה ובכמה דוכתי וז"ש כי ההרים ימושו וכו' כלומר בזמן שזכות אבות ואמהות תמה וזהו ימושו ותמוטינה כי כבר תמה זכותם בדור אחרון ה"ד לרשעים אבל לצדיקים לא וחסדי מאת"ך לא ימוש מאתך שאת צדקת כמ"ש ברישא רני עקרה דלא ילדה בנים לגהינם ובצדיקים עדיין זכות אבות ואמהות כשי' ר"י. ועוד וברי"ת שלומי לא תמוט דברית אבות לא תמה אף לרשעים כשי' ר"ת. וגם זכות אכות כשמבקשים רחמים או להצלה פורתא איתיה כשיטת הרב יפ"ת וז"ש אמר מרחמך העונה בעת רחמים אמר ה' מדת רחמים:

ובמסרה וחסדי מאתך לא ימוש לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה אפ' לומר כמו שאז"ל אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה ואמרו פ"ק דבתרא אין פורענות בא לעולם אלא בשביל עמי הארץ וז"ש וחסדי מאתך שהוא הת"ח הנמשל לאשה כמ"ש ביומא אליכם אישים אקרא אלו ת"ח שדומים לנשים שהם תשושי כח ולז"א לשון נקבה וחסדי מאתך לא ימוש ואל תירא משום פורענות אימתי כאשר לא ימוש ספר התורה וכו'. א"נ על כללות ישראל ידבר ועל גאולה העתידה שהיא בזכות התורה כמ"ש בזהר חדש. ואפשר שזה רמז הכתוב זאת אשיב אל לבי ע"כ אוחיל לו ואין זאת אלא תורה והיינו דקאמר זאת שהיא התורה אשיב אל לבי שאעסוק בתורה ע"כ אוחיל לו שבזכותה יגאלני. וזהו שאמר וחסדי מאתך לא ימוש ואגאלך בתנאי אשר לא ימוש ספר התורה הזה מפיך. א"נ במשז"ל כל העוסק בתורה בלילה חוט של חסד משוך עליו ביום ובזהר הקדוש מפורש דצריך לחבר ולקשר לילה ביום וז"ש וחסדי מאתך לא ימוש דחוט של חסד לא ימוש והיינו כאשר לא ימוש ספר התורה והגית בו יומם ולילה דייקא שתחבר יום ולילה שתעסוק בלילה ותחבר עם היום אז וחסדי מאתך לא ימוש כמשז"ל יומם יצוה ה' חסדו משום דבלילה שירה עמי. ועוד כלל באומרו וחסדי מאתך לא ימוש שמזונו מוכן לו כמ"ש בזהר הקדוש פ' אמור. ואמר וברית שלומי לא תמוט כי הקם בחצות לילה ללמוד הוא במדרגת צדיק וההוא נהלא אתרק על רישיה. אמר מרחמך ה' לשון אהבה כמו רחימא דנפשאי דהוא נקרא אוהב למלך כמ"ש בזהר הקדוש פ' אחרי. א"נ אפשר במ"ש בכתובות דף ס"ו דפליגי רבנן ור"ע אי העדפה ע"י הדחק הויא לבעל או לאשה ור"ע סבר דהוי לעצמה ורבנן סברי דהוי לבעל וגם הראשונים נחלקו כמאן הויא הלכתא דהרי"ף והרמב"ם פסקו כרבנן ורבינו חננאל פסק כרבי עקיבא כאשר יראה הרואה הלא בספרתם. והשתא יש לפרש המסרה לכל אחד מהדעות כי הנה כתב הרא"ש בפסקיו שם דהעדפ' על ידי הדחק היינו כגון שעושה מלאכה ביום ובלילה. וידוע דאנן עם הקב"ה יש לנו כביכול כדין אשה לבעלה ומעשה ידינו לבעל אדון הכל כמו אשה דמעשה ידיה תחת מזונותיה ולדעת רבנן גם אם עשתה מלאכה ביום ובלילה דהעדיפה ע"י הדחק הוי לבעלה. וא"כ השכר של מצות הם מתורת חסד כי מן הדין הכל לבעל וז"ש וחסדי מאתך לא ימוש וחסדי דייקא מתורת חסד ולא מן הדין מאתך דיש לך דין אשה דמעשה ידיה תחת מזונותיה לא ימוש. אף כי לא ימוש ספר התורה והגית בו יומם ולילה דהוי העדפה ע"י הדחק מ"מ אינו מן הדין דהוי לבעל וקורא אני וחסדי מצד החסד דהלכה כרבנן. ולדעת ר"ע דהוי לעצמה הכא מודה דהוי לבעל דהתם כי תקינו רבנן לאשה שעושה מלאכה לבעלה ביום תקינו וזאת העדיפה לעשות גם בלילה הוי לעצמה. אבל הכא הוא יתברך ציונו לעסוק ביום ובלילה וא"כ הוי לבעל וז"ש וחסדי מאתך לא ימוש מתורת חסד וכי תימא הא באשה עשתה מלאכה בלילה הוי לעצמה לז"א דע דלגבי דידך הוא לבעל אפי' לר"ע מאחר שאנכי מצוך והגית בו יומם ולילה א"כ לא העדפת וכך חובתך ולזה אמרתי וחסדי כי הוא בתורת חסד:

תוכן העניינים

צוארי שלל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה