אור ברסלב
צוארי שלל הפטרת לך לך

צוארי שלל· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]

הפטרת לך לך

הפטרת נח

פרק א

נותן ליעף כח וכו' אפשר במשז"ל שבתחילת למודו של אדם בהיותו תלמיד התורה נקראת תושיה שמתשת כחו והקב"ה נותן לו כח לסבול עול תורה וז"ש נותן ליעף שתש כחו בת"ת כח יושפע עליו כח עליון. ולאין אונים בזקנותו שאין בו כח ירבה עצמה כמשז"ל בזקנותו מהו אומר עוד ינובון בשיבה וז"ש ולאין אונים מחמת זמנו ירבה עצמה. ויעפו נערים בהבלי העולם ובחכמות חיצוניות ויגעו שיהיו יגעים ולא יושפע עליהם כח. ובחורים כשל יכשלו שלוקחים חלקם וחלק חבריהם בגהינם וזהו הכפל ונקט לשון זה שידבקו ביצה"ר הנקרא מכשול. וקוי ה' יחליפו כח שהם מחליפים חלקם בגהינם עם חלק הבחורים בג"ע ונותנין להם חלק גהינם ולוקחים חלק ג"ע וז"ש יחליפו שקונים בחליפין:

א"נ אפשר דישראל מתרעמים שעוסקים בתורה ומצות ולהיות שיש להם קטיגורים הנבראים בעבירות ניתן רשות לסט"א לטרוף ניצוצי תורתם ומצותם כמו שכתבו המקובלים והוא עד"ש ולרשע אמר אלהים מה לך לספר חקי ועבירה מכבה מצוה ואמרו בסוטה דדואג ואחיתופל היו סוברים דעבירה מכבה תורה גם כן ואין האמת כן אלא דעבירה אינה מכבה תורה וגם מ"ש דעבירה מכבה מצוה היינו כשלא שב אבל אם שב בכח תשובתו ה' לו בעזריו כי השג ישיג והצל יציל כל ניצוצי הקדושה ויעלו במעלות אל מקום הקדש וכאשר כל זה כתבנו באורך בעניותנו בדרושים. וז"ש למה תאמר יעקב שהוא כינוי לשאינם הגונים וחוטאים ותדבר ישראל הם התלמידי חכמים שנקראים ישראל כמ"ש בר"מ. והאמירה רכה מהחוטאים והדבור הקשה מהת"ח הוא נסתרה דרכי מה' ומאלהי משפטי יעבור. הכונה כנגד הת"ח דסליק מיניה אמר נסתרה דרכי שדרך כינוי לתורה כמ"ש הרב כלי יקר במלכים סי' י"א כמש"ה הדרך ילכו בה וזהו שאמר הת"ח נסתרה דרכי התורה שלמדתי נסתרה מה' דסבר דעבירה מכבה תורה. ויעקב זה יאמר מאלהי משפטי המצוה שאני מקיים יעבור לסט"א דעבירה מכבה מצוה ומה נעשה לצרות כי היצה"ר מחטיאנו וכשנלמוד ונקיים מצות ילכו לסט"א ואין תקנה לזה ואיך הסט"א מושלת בזה. ועל זה בא האלהים ואמר למה תאמר יעקב ותדבר ישראל טענות אלו הלא ידעת אם לא שמעת אלהי עולם ה' ומלכותו בכל משלה בורא קצות הארץ וכו' אין חקר לתבונתו ואיך יצדק אנוש החקר אלוה תמצא כי הכל מפלאות תמים דעים והכל במשפט במשקל. ודרך כלל אני אומר שבתשובה נותן ליעף הוא הת"ח אשר כילה בשרו בעסק התורה כח ואין עבירה מכבה תורה. ולאין אונים העם הארץ שנשאר בלי אונים כי מצותיו נדדו הלכו אם יחזור בתשובה עצמה ירבה שיחזרו מצותיו והיו למאורות. ולכך אמר כנגד הת"ח נותן לשון הוה שתדיר הוא נותן כח ואינו כמ"ש דעבירה מכבה תורה אלא הנה כחו במתניו והוא ית' נותן תדיר לו כח. אך כלפי יעקב אמר ולאין אונים דבצרי ליה המצות ונשאר בלי כח כלל. וייעפו נערים כלפי הסט"א וגונדא דחימה שמזדרזים כנערים לטרוף טרף יצא בלעם מפיהם וייעפו. ובחורים כנגד שרי עם ועם המחטיאים את ישראל שואגים לטרף כשל יכשלו שם רמז למש"ה יפקוד ה' על צבא המרום במרום ועל מלכי האדמה. וזהו כשול בשמים השרי' יכשלו האומות למטה. וקוי ה' יחליפו כח נגד ישראל השבים בתשובה ומצפים רחמי שמים להציל ני' הק' מיד עושקם יחליפו כח עוד יוסיפו ויתגבר כחם כי זדונות נעשות להם כזכיות כששבים מאהבה והם קוי ה' יעלו אבר כנשרים רמז שע"י מצותיהם החלו עולים לפתוח שערי רחמים דרך הנשר שהוא רחמן כמשז"ל ירוצו ולא ייגעו דהסט"א אינה יכולה עוד להזיקם ולייגעם בחטא וחלישות כח נשמתם ילכו דרך ישר לעבוד ה' ולא ייעפו:

פרק ב

יתן לפניו גוים וכו' מי פעל ועשה קורא הדורות מראש וכו'. אפ"ל במ"ש רבינו האר"י זצ"ל דנשמת רבא היתה גנוזה בלוט ושבו את לוט והאור הגדול שבתוכו וזהו רכושו בן אחי ר"ת רבא וכתב הרמ"ע שלכן הורס בנין הסט"א כדין התורה דגזל מריש ובנאו בבירה מקעקע כל הבירה להוציא הנשמה הקדושה ובזה נתן טעם הרב מהר"י וילנא דלכן הרג כלם אברהם אע"ה ולא סגי בהצלת לוט כמ"ש בספרי הקטן ראש דוד פ' בלק עש"ב. וז"ש יתן לפניו גוים ומלבים ירד יתן כעפר חרבו וכו' וכ"ת אמאי הוצרך לכל ההריגה הזו לז"א מי פעל ועשה קורא הדורות מראש וכו' ונשמתן של צדיקים ברא תחילה והם שבו נשמת רבא ולכך דין הוא דמקעקע כל הבירה ונהרגו כלם:

פרק ג

יתן כעפר חרבו וכו'. במדרש רבה ר"י ור' נחמיה ר' יהודה אומר אברהם היה משליך עליה' עפר והיה נעשה חרבות א"ל ר"נ יתן עפר אין כתיב אלא כעפר הם היו משליכים על אברהם ונעשה עפר וקשה דגם לר"נ אינו מתישב דהול"ל יתן כעפר חרבם ועוד בתחלה קרא משתעי באברהם ומדלג בגוים. ופירש הרב הגדול מהר"ר יוסף דוד זלה"ה דדברי ר"י ודברי ר"ן כלם אמת או"א דברי אלהים חיים דהם היו משליכים עליו והוא משליך עליהם והענין דבתחילה היו הם משליכים עליו חצים וחרבות כי כן ארחות רבים לוחמים ובדרך נס היו נעשים עפר וקשים וכשראה אברהם אבינו ע"ה שחרבותיהם ורומחיהם נעשו קש ועפר נתעורר אברהם אע"ה ולקח אותו העפר והקש שנעש' מן החרבות והרמחים וזרק עליהם דתחלתן היו חרבות ורמחים. ועתה מתישב הכתוב יתן כעפר חרבו ר"ל זה החרב שנעשה לאברהם עתה כשהשליכוהו עליו נעשה כעפר ועתה הוא חרבו. וכן קשתו שנעשה עתה כשהשליכוהו עליו היה כקש נדף זהו תורף דברי הרב ז"ל. שוב ראיתי שכבר הרב מהרימ"ט בדרשותיו והביאו הרב ישרש יעקב דף קי"ב קדמו וכתב דדברי ר' יהודה ור' נחמיא שניהם אמת והא והא איתא. וביאר עליה הכתוב הזה וכדברי הרב ז"ל:

וכפי דברי הרבנים ז"ל דעפר דשדי עלייהו אברהם אע"ה מעיקרא חרבות למו יגדל נא נס נחום איש גם זו דעפר פשוט נעשה חרבות ע"ש פ"ג דתעניות. ויתכן כי כאשר ראה אאע"ה את הנ"ס למינהו עפר אחר יקח עפר סתמא והוו חרבי וכדמשמע מסתמות דברי אליעזר לשם רבא פ' חלק והיינו דקאמר גבי נחום איש גם זו האי עפרא מעפרא דאברהם וכו' ודוק היטב:

תוכן העניינים

צוארי שלל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה