אור ברסלב
צוארי שלל הפטרת בהעלותך

צוארי שלל· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]

הפטרת בהעלותך

הפטרת נשא

פרק א

רני ושמחי בת ציון. אפשר לפרש במשז"ל דהשכינה לא זזה מכתל מערבי כידוע. וזה אות לטובה דיגאלנו ב"ב וישיב את שבותנו כבראשונה. וידוע מה שפירשו כת הקודמין בתפלת שלמה הע"ה יהי ה' אלהינו עמנו כאשר היה עם אבותנו אל יעזבנו ואל יטשנו להטות לבבנו וכו' דעד שלא נבנה בה"מ השכינה שרויה בצדיקים. וכאשר נבנה הבית התפלל שלמה כי כן יהיה דתשרה שכינה בצדיקים הגם שבה"מ מכון לשבתו עולמים והטעם שהשראת שכינה גורמת לירא אותו דאף דאיהו לא חזי מזליה חזי ומשו"ה אמר יהי ה' אלהינו עמנו עתה שנבנ' בה"מ כאשר היה עם אבותנו קודם שנבנה בה"מ שתשרה השכינה בצדיקים הגם שיש בה"מ ולא יורע כח הצדיקים. ונ"ט להטות לבבנו אליו דמועיל לירא את ה'. ובזה פי' ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם והרי הוא כמבואר דמלבד השראת שכינה במקדש עוד זאת ושכנתי בתוכם כמאז ומקדם עכ"ד הראשונים ז"ל. וז"ש רני ושמחי בת ציון במה שנשארה שכינה בכתל מערבי כי סימנא מילתא שיבנה בית המקדש. ושכנתי בתוכך דייקא על הצדיקים כמו שהבטיח הוא יתברך ושכנתי בתוכם וע"ז נמי התפלל שלמה הע"ה:

א"נ אפשר ונדקדק אומרו בת ציון במשז"ל דהעה"ז כלו כארוסין ולימות המשיח יהיו נשואין כאשר תראה בשמות רבה סוף פ' ט"ו. וכתב מהרימ"ט פ' דברים דהשם ית' קדשנו על תנאי שלא נפנה לע"ז ובעבור התנאי פקעי קדושין ויכולים לחזור אליו יתברך וז"ש רני בגלות א' ושמחי בגלות שני ואל תיראי כי הלכת אחרי הבעלים לפי שאת בת ציון בת דייקא כלה בבית אביה וא"כ פקעי קדושין דהיו על תנאי ויכול אני לקחתך לאשה. וז"ש כי הנני בא לעשות נשואין ושכנתי בתוכך. נאם ה'. זו מדת הרחמים דס"ס הגם דפקעי קדושין וליכא אסור לחזור מ"מ אפשר לפסוק הקשר שבינינו אמנם ממדת רחמיו אמר רחמנא כי הנני בא. והנה ר"ת רני ושמחי בת ציון הוא רובץ וס"ת בת ציון כתל בגי' רמז דלא זזה שכינה מכתל המערבי:

והבן יקיר לי בני בכורי החכם השלם הרב כמהר"ר ישעיה יה יושיעהו מכל צרה. פירש במ"ש ריש פ' כל היד שאני רב יהודה דאימתא דשכינתא עליה בכנישת' דשפ ויתיב בנהרדעא ולא יבא לידי הרהור ע"ש דהוי חד משנויי דמשני התם. ואמרו קול באשה ערוה ואי איכא אימתא דשכינה שרי כמ"ש המפרשים וז"ש רני ושמחי בת ציון בת דייקא צהלה ושמחה הומיה היא ושורר"ת. וכי תימא קול באשה ערוה לז"א כי הנני בא ושכנתי בתוכך וכשיש השראת וגילוי שכינה מחמת אימתא דשכינה שרי וליכא הרהור ואפי' בת ציון פצחי רנה וצהלי ואין כאן חשש איסור כדאמרן:

פרק ב

ונלוו גוים רבים וכו' אפשר במשז"ל אין מקבלים גרים לימות המשיח וכתב הרמב"ם פי"ג דאיסורי ביאה דב"ד לא קבלו גרים בימי דוד ושלמה ואעפ"כ היו גרים הרבה מתגיירים בימי דוד ושלמה בפני הדיוטות והיו ב"ד הגדול חוששין להם לא דוחין אותם אחר שטבלו ולא מקרבין אותם עד שתראה אחריתם עכ"ל וכה ידבר הנביא ונלוו גוים רבים דהגם דאין מקבלין גרים לימו' המשיח יתגיירו בפני הדיוטות קודם שיתקיים ומלאה הארץ דעה וז"ש ונלוו גוים רבים ביום ההוא תכף שיתגלה המשיח קודם שהכל יחכמו וב"ד הגדול לא ימחו לראות אחרית' ואני מודיע והיו לי לעם כי בכל לבם ונפשם יתגיירו. ומ"מ ואת עלית ושכנתי בתוכך. וידעת כי ה' צבאות שלחני אליך כשיתקיים זה תכיר כי נבואתי אמת. וסיים הכתוב ונחל ה' את יהודה חלקו על אדמת הקדש אפשר לרמוז במ"ש בספרי אותו אתן לכם ולא לגרים והרב משאת משה בראשונות א"ח סימן יו"ד שקיל וטרי בהא והסכים דהגרים אפילו לעתיד אין להם בנחלת ז' עממין אך יש להם בארץ קני וקניזי וקדמוני והאריך בזה עיין שם באורך וזכורני שהרב אש דת בסדר היום הסכים דמה שנוטלים הגרים הוא ממה שעתידין לכבוש מח"ל ע"ש. והשתא דקאמר על הגרים והיו לי לעם גמר אומר דישראל חלקם יהיה על אדמת הקדש כלומר שהגרים לא יטלו על אדמת הקדש רק בח"ל. ובחר עוד בירושלם אפשר במ"ש מהרימ"ט בדרשותיו פ' שמיני דהמקדש וירושלם בבית א' ושני היו כחצר דידה ואין שם נשואין ולע"ל בונה ירושלם ה' ויהיה לה לחומת אש וכו' ויהיה נחשב בחצר דידיה ויהיו נשואין וזה רמז ובחר עוד בירושלים חיבה יתירה דלהוי בחצר דידיה ומסתמא לנשואין:

א"נ אפשר רני ושמחי וכו' במ"ש בזהר הקדוש ע"פ נפלה לא תוסיף קום שהכונה לא תוסיף קום מעצמה כשאר גליות אלא הקדוש ברוך הוא בכבודו כביכול יבא להקימה וזהו כבוד גדול וז"ש רני על הגאולה עצמה ושמחי על הכבוד כי הנני בא להקימך ולא תקומי מעצמך כשאר גליות ואפ' לרמוז ושמחי אותיות משיחו שיבא משיח צדקנו והוא גימטריא השט"ן כי משיחו יבטלנו:

פרק ג

עומד על ימינו לשטנו עמ"ש בעניותי בספר הקטן פתח עינים בסנהדרין דף צ"ג בס"ד יע"ש:

פרק ד

ונתתי לך מהלכים וכו' עמ"ש בעניותי בקונטריס מרפא לשון בס"ד יע"ש:

פרק ה

רני ושמחי וכו' אפשר במה שפירש הרב יפה תאר במאמרם ז"ל גיל יגיל אבי צדיק גילה אחר גילה וכו' דדרך טבע אם פתע פתאום תבא לאדם השרוי בצער שמחה גדולה הוא מסוכן למות וכמשז"ל דזו היתה סיבת פטירת שרה אמנו בעקידת יצחק וכמעשה רבי חנינא בן חכינאי שבא לביתו פתאום ומתה אשתו כמ"ש פ' אעפ"י וז"ש גילה אחר גילה מעט מעט שלא יהיה הכל בבת אחת ע"ש פ' תולדות. ובזה פירשו הראשונים כונת הפסוקים מה נאוו על ההרים רגלי מבשר משמיע שלום מבשר טוב משמיע ישועה אומר לציון מלך אלהיך הכונה מה נאוו על ההרים מה טובו רגלי מבשר דסדר בשורתו בחכמ' מעט מעט כדי שלא יסתכנו בשמעם הכל בבת אחת וכמה נאים דרכיו. והדר מפרש סדר בשורתו בחכמה ותבונה בסדר המדרגה אחר מדרגה. תחילת דיבר משמיע שלום כי הוא איש שלום. ואח"כ יודיע דרכיו כי איש בשורה הוא והיא בשורה טובה וזהו מבשר טוב. ואחרי כן עלה יעלה ויאמר כי בשורה טובה הלזו היא מענין ישועה וז"ש משמיע ישועה ואחרי כל ההכנה הלזו כה ידבר אומר לציון מלך אלהיך:

וזה אפשר קראין רני ושמחי כלומר השמחה תהיה לכם מעט מעט בתחילה רני רנה בעלמא ואח"ך ושמחי שמחה נוספת על הרנה כי הענין בהדרגה כי הנני בא בתחילה ואח"ך ושכנתי בתוכך כלומר בתחלה תדעי כי הנני בא שיבשרוך הגאולה. ואחר כך ושכנתי בתוכך שלא אבא פתאום כמעשה רבי חנינא בר חכינאי כי כאשר השמחה היא בהדרגה לא יארע שום תקלה ותהיה שמחה באמת:

א"נ רני ושמחי בת ציון וכו' אפשר במה שכתבנו כמה מקומות משם זהר חדש דהגאולה העתידה תהיה בזכות התורה כי היא בזכות משה רבינו ע"ה והוא תבע יקרא דאוריתא. וזה שאמר רני לרמוז לרנה של תורה ושמחי דהלימוד יהיה בשמחה גדולה. כי על ידי זה הנני בא ושכנתי בתוכך. וכן כתיב קומי רני בלילה ותרגם עסוקי במשנה בליליא ואמרו ז"ל שבזכות המשניות תהיה הגאולה דכתיב גם יתנו בגוים עתה אקבצם וזהו רני ושמחי כמה דאמרן:

א"נ במשז"ל דאין השכינה שורה אלא מתוך שמחה של מצוה ונראה הטעם בפשוט כי כתבו ז"ל דיותר יש לו שכר על שמחת המצוה מהמצוה גופה ונראה בחוש כי השמח במצוה מתעורר כל גופו לידבק בו יתברך ומרגיש הארה בנפשו ומתוך כך מזדכך החומר שבו ומלא יראה ואהבה ואם היה איזה אחיזה מהסט"א בגופו כלה גרש יגרשנה. ומשו"ה אין השכינה שורה אלא מתוך שמחה של מצוה כי אז הגוף מוכן ראוי שתשרה עליו שכינה. וזה רמז רני ושמחי רני במצות ושמחי בתורה כי פקודי ה' ישרים משמחי לב כי הנני בא ושכנתי בתוכך ואין השכינה שורה אלא בשמחת מצוה ולכן רני ושמחי כדי שתהיי מוכנת להשראת שכינה ואז ושכנתי בתוכך דהוא מדרגה עליונה:

ונלוו גויים רבים אל ה' וכו' והיו לי לעם אפ' במשז"ל מפני מה גלו ישראל כדי שיתוספו עליהם גרים. וצריך להבין דאדרבא לשפלות ישראל בגלות כמה הדיוטות נעשים מומרים באונס או ברצון ותהי להפך ח"ו. ואפשר כי נודע דכל הגליות הם לברר ניצוצות הקדושה אשר בארץ ההיא ועי"ז מתברר חלק מחול שבנוגה ונתוסף על חלק הקדש ומשם באים נשמות הגרים והיינו דקאמר כדי שיתוספו עליהם גרים שע"י הגלות מתבררי' ניצוצות הקדושה ומכניסים חלק נוגה בקדש ומשם באים נפשות הגרים ולכן בגאולה העתידה אמר רני ושמחי בת ציון היא שכינת עוזנו כי הנני בא ושכנתי בתוכך ויהיה יחוד קב"ה ושכינתיה ועל ידה נגמרים כל הבירורים ונעשים נפשות לגרים. ונלוו גוים רבים אל ה' והם הגרים הנוספים מכח הגליות שנתבררו ניצוצות הקדושה מכל המקומות שגלו ישראל ואלו הן הנצרפין ומתבררין ונעשי' נפשו' הגרים ואז בפועל נאמר ונלוו גוים רבים שהיו נפשותיהם הולכות ומתבררות לאט לאט על ידי הגליות והיו לי לעם כי כבר נתבררו הניצוצות ובאו לקדושה ע"י השכינה כביכול ודוק. ואפשר לרמוז כי שתי אותיות ראשונות מתיבות ונלוו גוים הם בגימטריא נוגה עם הכולל שם רמז דנפשות הגרים נתבררו מנוגה:

תוכן העניינים

צוארי שלל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה