אור ברסלב

צאן קדשים על תמורה· רבי אברהם חיים שור

דף לב:

דף לב.

גמרא בלבד מדרבנן וקרא כו' כצ"ל:

שם שתי מעילות ואי מדרבנן אמאי כו' כצ"ל:

שם אם כל בהמה טמאה אשר לא יקריבו כו' כצ"ל:

רש"י ד"ה גזברין כו' כדאמרינן בעלמא כו'. עיין במס' תענית (דכ"ו ע"א):

בא"ד אחרמי כהנים הוא מודה בבדק כו' כצ"ל:

ד"ה ומשני מדרבנן הך בריית' כו' כצ"ל:

ד"ה לרבות אימורי כו' אקדשי מזבח מי קרבי כו' הד"א:

בא"ד גזברין דהא האי קרא כל חרם קדש דריש עולא דמשמע דחרם חל אכל הקדש והקדש אסור לשחיטה כו' כצ"ל. פי' דירוש' גרס הכי תיובת' דר"ה תיובתא מנלן אמר עולא אמר קרא כו' אלא עיכוב (גזברנין) [צאן קדשים: גיזברין] בלבד מי קרבי מדרבנן וקרא כו':

ד"ה ראויה אילו כו' מדאוריית' ראויה למעול כו' דמדרבנן הוה הקדש כו' כצ"ל:

ד"ה וד"ה ועוד כו' לא מיירי מידי בבעל מום כו' כצ"ל:

תוס' ד"ה למעילה ל"ל קרא ק"ק כו' כצ"ל:

בא"ד ביובל קדש לה' כו' כצ"ל:

בא"ד לא דריש כלל דרש' דקדש לה' ודרש' דכל לרבות כו' כצ"ל. וכ"ה בס"י ובד"ח ציין הנך ב' תיבות כלל דרש' ואינו מן הצורך לשבש הגירסאות:

בא"ד להקדש עילוי מדדריש קדש כו' כצ"ל ובד"ח נ"ב נ"א ואינו מן הצורך:

ד"ה מיתיבי אסור כו' מתחייב הוא לשלם הדמים כו' פי' ולא יכול לעכב מלשוחטו:

בא"ד קדשי ב"ה מדאוריי' תפסי כו' כצ"ל:

ד"ה ואי מדרבנן כו' אבל הכא בדילי כבר כו'. פי' ומ"ה פריך מי איכא מעילה בכה"ג אבל צריך עיון דבמס' מעילה (ד"ב ע"ב) מסיק דאפי' בקדשים שמתו דבדילי יש מעילה מדרבנן וכ"כ תוס' שם ד"ה ומי איכא מעילה כו' לפ"ז הדרא קושית התוספת לדוכתא וצ"ע רב ליישב. אחר זה מצאתי בתוס' דמנחות (דנ"ב ע"א) ד"ה גזרו ביה מעילה כו' דמפרשי דהכי פריך הכא כיון דאיכא מעילה דאורייתא לא שייך לתקן מעילה אחר דרבנן לפ"ז לא קשיא מידי אבל לפי מה דמפרשי הכא דמשום דבדילי מיניה לא שייך לתקן מעילה דרבנן קשה דבקדשים שמתו נמי בדילי ויש מעילה מדרבנן וצ"ע:

ד"ה אמר ר"י לרבנן א' כו' כצ"ל:

בא"ד קאי גם אקדשי ב"ה דסיפא ור"ש פליג ואמר קדשי ב"ה לא הוי בכלל העמדה והערכה הס"ד וכצ"ל. ובד"ח נ"ב נ"א וקשה למבין:

ד"ה ורשב"ל אמר לרבנן קדשי מזבח לא הוו בכלל העמדה והערכה קדשי ב"ה היו בכלל העמדה והערכה ומתני' כו' כצ"ל:

ד"ה אלא לרשב"ל כו' בכלל העמדה והערכה לימא ואם מתו כו' כצ"ל:

בא"ד מנ"ל דילמא מיירי נמי בקדשי מזבח וטעמא כו' כצ"ל. פי' דילמא רבנן מיירי בין בקדשי מזבח ובין בקדשי ב"ה ובקדשי מזבח טעמא דאין פודין הקדשים להאכילן לכלבים ובקדשי ב"ה טעמא דבעינן העמדה והערכה מ"ה יקברו ומ"ה תני מתו ולא תני אם נעשו טריפה יקברו משום דקאי נמי אקדשי ב"ה ומשום העמדה והערכה ור"ש לא פליג אלא אקדשי ב"ה ובקדשי מזבח מודה דיקברו משום דאין פודים והא דמשני בבכורות (דט"ו ע"א) דא"כ ה"ל למיתני אם נעשו טרפה יקברו דהתם פריך דילמא האי מתו יקברו דקאמרי רבנן לא קאי אלא אקדשי מזבח ומשום דאין פודים שפיר משני א"כ ליתני אם נעשה טרפה ע"ש אבל תוס' הקשו דלמא מיירי בקדשי מזבח נמי [צאן קדשים: ו]משום קדשי ב"ה תני ואם מתו כנ"ל ברור. ומ"ו הב"ז דוחה קושית התוס' משום דמשני התם כנ"ל אבל כאשר כתבתי וע"פ גירסתי שפיר הקשו וק"ל:

תוכן העניינים

צאן קדשים על תמורה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה