אור ברסלב

צאן קדשים על תמורה· רבי אברהם חיים שור

דף לא.

דף ל:

גמרא למ"ד טרפה יולדת משכחת לה כגון שנטרפה כו' כצ"ל:

שם למ"ד טריפה אינה יולדת כו' כצ"ל:

רש"י ד"ה ולד במעי בהמה כו' לשון הירושלמי אמר ר"ה כו' בין ללישנא קמא למ"ד טריפה יולדת בין ללישנא בתרא למ"ד טריפה אינה יולדת שיחלא קמא כו' כצ"ל פי' בירושלמי גורס הכי אמר ר"ה מודים חכמים לר"א בביצה טרפה דשיחלא קמא אסורה מ"ט כו' ולהך גירסא קאי ר"ה בין למ"ד טרפה יולדת ובין למ"ד טרפה אינה יולדת אבל לגירסא שלפנינו לא קאי ר"ה אלא למ"ד טרפה אינה יולדת ופליגי בעובר ירך אמו ודוק וכ"ה בס"י ועי' במס' חולין (דנ"ח ע"א):

ד"ה ר"א מטמא דגופי' הוא הס"ד ואח"כ ד"ה עד כאן לא פליגי ר"א עליה כו' דאפי' בחייו נמי מטמא ר"א דאבר מן החי כו' כצ"ל וכ"ה בס"י. ומ"ו הב"ז גורס ל"א ועיקר כו' ומביא ראיה מתוס'. ולענ"ד לאו ראיה הוא הא דכתבו תוספת לפירוש שני היינו לפירוש שני לאביי דס"ל דאיפכא מסתברא דר"א לא פליג אלא ברימה דאיקרי אדם מחיים רימה לפירוש זה כתב רש"י דר"א אפי' מחיים מטמא כיון דאיקרי אדם רימה אפי' מחיים אבל לפירוש ראשון דמ"ה פליגי רבנן ברימה דפירשא בעלמא מ"ה כתב רש"י דר"א מטמא דוקא חי ואח"כ מת דגופא היא ולאו לישנא אחרינא היא ברש"י כנ"ל ברור ואינו מן הצורך להגיה ברש"י נ"א ועיקר:

תוס' ד"ה למאן דאמר כו' כיון דבטרפה לא שייך עובר אלא בצד אחד לא כו' כצ"ל פי' בעיברה ולבסוף נטרפה:

בא"ד שאינה יורד אלא להגיד לך כל היתר כו' כצ"ל:

ד"ה דמאוירא קא רבי כו' באויר ומעצמו הוא כו' כצ"ל:

בא"ד הלשונות פרש"י הס"ד ואח"כ ד"ה מלא תרווד כו' ועד כאן לא פליגי ר"א עליה כו' ופרש"י ונראה כו' כצ"ל:

בא"ד ובגמרא דמייתי כו' כצ"ל:

בא"ד ורקב אור"י דר"י כצ"ל:

הדרן עלך כל האסורין.

פרק יש בקדשי מזבח.

תוס' יש בקדשי כו' מן הכלל ולאו בכלל ופרט ממש דמרוחקים זה מזה הן ומה כו' כצ"ל:

בא"ד ונותר יליף חילול חילול מטומאה ופיגול מנותר בג"ש דעון עון הס"ד וכצ"ל וכ"כ תי"ט וכן משמע מסוגיא דיבמות (ד"ז ע"א) דעיקר בטומאה כתיב עיין שם:

תוכן העניינים

צאן קדשים על תמורה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה