צאן קדשים על תמורה· רבי אברהם חיים שור
דף כז:
גמרא אלו דברים כו' והקדישות כדר"ח דאמר ר"ח מאי אין להם אונאה אינן בתורת כו' כצ"ל:
רש"י ד"ה אמר לך כו' ור"י מתרץ כו'. פי' דלדידי לא קשיא לא צריכא לאפוכי דר"י ודר"ל:
ד"ה לא בין למר כו' ההקדש ור"י סבר כו' הד"א:
ד"ה מתני' דקתני כו' כר"מ דאמר המעריך פחות מבן חודש נותן דמיו כו' כצ"ל:
בא"ד דמים הס"ד:
ד"ה לא בעיין מומא כו' וקיימי הס"ד ואח"כ ד"ה אבל מפריש כו' כצ"ל:
תוס' ד"ה בין למר כו' דא"כ הא דאמר משמיה דר"י כו' כצ"ל:
בא"ד דמותר לחלל שוה מנה על שוה פרוטה ושחיללו דאמר שמואל משמע דיעבד כו' כצ"ל:
בא"ד ועוד דאמרינן בפ"ק כו' עיין בתוספת ב"מ (דנ"ז ע"א) ד"ה ומר סבר כו' ותבין כוונת התוספת:
ד"ה מתני' דלא כר"ע כו' דעתי' לומר הרי לעולה כו' פי' שלא היה בדעתו (צאן קדשים:ו)שיהיו אלו עולה אלא לעולה לשם דמים:
הדרן עלך כיצד מערימין.