צאן קדשים על תמורה· רבי אברהם חיים שור
דף כז.
גמרא לעשות דמים דבר תורה והא דתנן כו' כצ"ל:
רש"י ד"ה ואמר הרי אלו תחת אלו כו' כצ"ל:
ד"ה תמימה תחת כו' איכא באחת ובקדשי מזבח תמימים אמרינן לעיל דאתפוסי הס"ד וכצ"ל:
ד"ה היו לפניו כו' אתפוסי הוא הס"ד ואח"כ ד"ה לא איתחזק דבשלשה זימנין כו' כצ"ל:
בא"ד לשון ירושלמי בעי אביי היו לפניו ב' בהמות של קודש ואחת מהן ב"מ ושני בהמו' של חולין תמימות ואמר הרי אלו תחת אלו מהו מי אמרינן תמימה דחולין תחת ב"מ דהקדש נמי לאתפוסי מדתמימי' תחת תמימה לאתפוסי האי נמי לאתפוסי או דילמא תמימה כו' כצ"ל:
בא"ד תמימה לאתפוסי דחזיא כו' כצ"ל:
בא"ד דהקדש לא חזי' להקרבה כו' כצ"ל:
בא"ד איכוין את"ל כיון דבעי כו' כצ"ל:
בא"ד ולא פי' ועל שתיהן לא הניח שתיהן כו' כצ"ל:
בא"ד אלא אי הוה לפניו שתי בהמות של קדש ואחת מהן ב"מ ושלשה בהמות של חולין תמימות והניח ידו על של חולין מדהני תרתי בהמות לאתפוסי דודאי כו' כצ"ל:
בא"ד שהניח ידו על חולין ואם תמצא לומר דכיון דלאחולי כו' כצ"ל:
בא"ד לאנוחי אבעלת מום כו' כצ"ל:
בא"ד רמו רמוי' כו'. פי' בעי' הוא אי איתרמי הני כגון דהויין כו':
תוס' ד"ה ב"מ כו' מצי למימר בקוצר ב"מ כו' כצ"ל:
בא"ד משמע לעיל בפ"ק דרע כו' ונד"ב רש"ק מ"ז וטעות דלית' ברש"ק ואינו מן הצורך למחוק ואפשר ליישב דברי רש"י דס"ל נמי דרע ברע תופס אלא מאחר דלא כתיבי בפירוש בקרא דעושה תמורה מסתמא דעתי' לאחולי מ"ה דייק רש"י בלישנא דרע ברע לא כתיב כו' כצ"ל: