צאן קדשים על תמורה· רבי אברהם חיים שור
דף כו.
רש"י ד"ה ור"י קסבר כו' ור"י אמר לך כו' הד"א:
בא"ד אע"ג דאמר בהאי לישנ' כו' כצ"ל:
בא"ד לא תחול זו אלא כו' כצ"ל:
בא"ד דר"מ סבר האי גברא דאמר תמורת עולה ותמורת שלמים ש"מ מיהדר קהדר בה ור"י אמר להכי אמר תמורת עולה תמורת שלמים למימר דכולהו עולה כולהו שלמים והתניא בניחותא כו' כצ"ל וכך הוא הגירסא במסכת זבחים (ד"ל ע"ב) וכתב רש"י שם וכך קבלתי בתמורה עכ"ל והיינו גירסא זו ותמיה לי על מ"ו הב"ז שנשמט ממנו סוגיא דהתם ומ"ה גורס ר"י במקום ר"מ ומה שכתב רש"י והתני' בניחותא גירסא אחריתא היה לרש"י בפנים:
ד"ה תמות דאף כו' ואיהו אינו מחויב חטאת כו' כצ"ל. וכתב מ"ו הב"ז וק"ק דאפי' אם היה מחויב חטאת מ"מ כיון דחצי עולה מעורבת בו האיך יקרב כו' עכ"ל ואפשר ליישב דרש"י ס"ל דאם היה מחויב חטאת אע"ג דלא היה ראוי להקרבה דחצי עולה מעורבת כו' מ"מ למה תמות ירעה עד שיסתאב ותימכר ויביא בדמי חציה חטאת וחציה עולה כמו שס"ל לעיל בחציה תמורת עולה כו' מ"ה כתב רש"י דמיירי בשאינו מחויב חטאת ועיין מה שאכתוב בס"ד בתוספת ד"ה ר"י:
תוס' ד"ה אמר ר"י כו' ואי אמר תמורת כו' כצ"ל:
בא"ד תמורת שלמים פליג כדמפרש כו' כצ"ל. ובד"ח נדפס נ"א ואינו מן הצורך להאריך בגירסאות:
ד"ה האומר בהמה כו' וצ"ע בפ"ב בזבחים גבי כזית וכזית כו'. פי' דהתם אמרינן דכ"ע ס"ל דהוי עירוב מחשבות אע"ג דלא סתרי אהדדי ע"ש:
ד"ה ר' יוסי כו' דהכא מיירי דאמר וחציה תמורת חטאת כו'. פי' דאמר חצי' עולה וחצי' תמורת חטאת ואיהו אינו מחויב חטאת רק שהמיר בחטאת אחר ומ"ה תמות דתמורת חטאת א' מה' חטאות המתות ואם אמר תחלה חציה תמורת חטאת מודה ר"מ דתמות והיינו דקאמר ושווי' כו'. וכתב מ"ו הב"ז וקשה דה"ל לר"י לפרש במחויב חטאת וכיון שא"א לו להתכפר דהא הוא חציה עולה ולאו בת רעי' היא לפיכך תמות ולפי האמת דברי רש"י ור"י מדוקדקים דמפרשי לה באינו מחויב חטאת דאי במחויב חטאת האיך מודה ר"מ היכא דאמר חציה חטאת תחלה דתמות הא כיון דמחויב חטאת ותפוס לשון ראשון קדשה כולה לחטאת ותיקרב ולמה תמות עכ"ל ותמיה לי על מ"ו הב"ז דאשתמיטא מיניה סוגיא דנדרים ממה שהקשו תוס' דמשמע התם דלמ"ד בעינן ידים מוכיחות אפי' במחויב חטאת אם אמר ה"ז חטאת לא אמר כלום אם לא שאמר ה"ז לחטאתי דוקא ומ"ה דחק ר"י לפרש דמיירי באמר וחציה לתמורת חטאת ואתיא סוגיא דהכא אליבא דכ"ע והא דהקשו תוס' וכתבו דאמרינן בנדרים כו' אם אינו מחויב חטאת לא אמר כלום הא התם משמע אפי' במחויב חטאת אם אמר ה"ז חטאת לא אמר כלום והכא אמר ה"ז חטאת היינו דתוס' הקשו אפי' למ"ד דלא בעינן ידים מוכיחות מודה באינו מחויב חטאת דלא אמר כלום ונמצא סוגיא דהכא לפירש"י דלא כמאן נ"ל:
ד"ה מהו דתימ' נהי דהוא לא קרבה כו' כצ"ל:
בא"ד חצי' עולה וחציה שלמים אלא כו' כצ"ל: