צאן קדשים על תמורה· רבי אברהם חיים שור
דף כה.
רש"י ד"ה בהוייתן כשהן כו' עליהן הס"ד:
ד"ה אלא ש"מ כו' ומתני' ר"ש היא הס"ד וכצ"ל. פי' הא דמשני קסבר רשב"ג בעלמא בהווייתן קדושי' ומ"ה כתב רש"י ומתני' דהכא נמי ר"ש היא ועיין במסכת כריתות (דכ"ג ע"ב) דשם מוקי אליבא דרשב"ג דבהווייתן הן קדושי' ובזבחים (דפ"ד ע"ב)
ד"ה אלו נאמר כו' אהאי קרא כו' אותו אלו נאמר כו' הד"א וכצ"ל:
ד"ה ת"ל כו' אדם לאשר יבכר בבהמה לא יקדיש אותו הס"ד וכצ"ל:
ד"ה אותו אינו כו' קדשי' ואכתי כו' הד"א:
ד"ה ת"ל בבהמה כו' ולמאי אתי אם לא לגלויא כו' כצ"ל:
ד"ה משיבוכר כו' חולין הוא הס"ד וכצ"ל:
ד"ה ת"ל אך כו' דכיון דאמו קדוש' כל כו' כצ"ל:
בא"ד בקדושה דאמו דולדות כו' כצ"ל:
ד"ה ואמר אביי כו' הלא ודאי הואיל כו' כצ"ל:
בא"ד קודמים הלכך בכור הוא הס"ד וכצ"ל:
ד"ה אבל אם אמר כו' לה ולכל דאית' בה אקדשה וחשיב ולד כמקדיש כו' כצ"ל:
בא"ד לשון ראשון הס"ד ואח"כ ד"ה אם לכך נתכוין שמתחלה כשאומר הוא שלמים כו' כצ"ל וכ"ה בברטנורה ע"ש:
תוס' ד"ה היא שלמים כו' על האם אפי' לא מכוין אלא על האם קדוש מכח קדושת פיו ואפי' למאן כו' כצ"ל:
ד"ה רצה בולדה כו' כמפריש ב' חטאות כו' כצ"ל:
ד"ה ה"ז כו' נפשיה וגבי חטאת כו' כצ"ל: