אור ברסלב

צאן קדשים על תמורה· רבי אברהם חיים שור

דף כא.

דף כ:

גמרא קדש הם הם קריבין ואין תמורתן קריבין כו' וכ' מ"ו הב"ז קשה דלעיל (ד"ה ע"ב) יליף לה אביי מלהם הוא הוא קרב ואין תמורתו קריבה ומהם מפיק לה בהווייתן תהא שוב מצאתי קושי' זו בתוס' בזבחים (דל"ז ע"ב) עכ"ל. הנה תוס' הניחו קושי' זו שם בתמי' ולענ"ד אפשר ליישב דבאמת אביי מפיק לעיל הם בהווייתן יהא שלא יצאו מקדושתן ע"י פדיון וממילא שמעינן מיני' נמי דאין תמורתן קריבה כיון שלא יצאו מקדושתן ע"י פדיון ואין הפדיון תופס קדושתו ה"ה נמי דאין יוצאין מקדושתן ע"י תמור' ולא קדש התמורה מכ"ש דאינה קריבה והא דפריך ולאביי האי סברא מנ"ל הכי פירושו מנ"ל לאביי דמפיק הם לענין פדיון שאינו תופס קדושתן דבהווייתן יהא דילמא יש להם פדיון כמו שאר קדשים ותמורתו נמי תפסי קדושתו והם לא אתי אלא להך דרשא דאפ"ה אין תמורתן קריבה כמו שמצינו בשלמים אע"ג דתמורתו קדש אפ"ה צריכה קרא לרבות להקרבה כמו שכתבו תוס' לעיל (די"ז ע"ב) ד"ה נקבה כו' ומשני דאיכא קרא אחרינא לה' הוא דילפינן מינה דהוא קריב ולא תמורתו וע"כ הם אתי דבהווייתן יהא ומ"מ תרתי שמעינן מיניה כנ"ל ברור:

רש"י ד"ה מאי הי' משני כו' מדברי רש"י נרא' דהיה להם איזה גירסא אחרינא וחסר בתלמוד שלפנינו:

ד"ה חוץ מן הבכור כו' בקדשי' הס"ד ואח"כ ד"ה חוץ מן הבכור ומן המעשר אם נפל בהס מום אינו יכול לפדותן ולהוציאן מקדושתן דבבכור כו' כצ"ל:

ד"ה הא רבי ישמעאל כו' וכולן אתיין בספרי הס"ד וכצ"ל וכ"כ רש"י במס' מכות (די"ט ע"א). ובד"ח נ"ב נ"א ואינו מן הצורך:

ד"ה מה בכור כו' מזבח הס"ד ואח"כ ד"ה מה בכורים כו' כצ"ל:

בא"ד אלה אלו בכורי' הס"ד וכצ"ל:

ד"ה וקידש' לע"ל כו' קדוש' היה ירושלים כו'. פי' למ"ד קידשה לע"ל ס"ל מקריבי' אע"פ שאין בית וכפרש"י בזבחים ובמכות:

תוס' ד"ה אי קסבר כו' והא בעינן מזבח וליכא כו' כצ"ל. פי' דהא בעינן מתן דמים ואימורין לגבי מזבח:

בא"ד ויבנה מזבח הס"ד ואח"כ ד"ה ואי קסבר כו' אין קדושה בירושלים יותר משאר ערים כו'. ולפי מה שפרש"י במכות ובזבחים דמוקי ליה בבכור שקרבו דמו ואבריו קודם החורבן ובשרו קיים כמו מעשר לא ק"מ:

תוכן העניינים

צאן קדשים על תמורה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה