צאן קדשים על תמורה· רבי אברהם חיים שור
דף יז:
פרק אלו קדשים.
גמרא דדברי הכל איתמר רבא כו' כצ"ל. ומ"ו הב"ז גורס דאיתמר ולא ידעתי למה:
שם אשם הוא הוא קריב כו' כצ"ל: פי' דכתיב בפ' צו והקטיר אותם הכהן וגו' אשם הוא ועיין בתוספת דמנחות (ד"ד ע"א) ד"ה אלא הוא ל"ל כו':
רש"י ד"ה וולד תמימה הס"ד:
ד"ה תמורות תמימים כו' דסמיך ליה איתרבאי כו' כצ"ל:
ד"ה אבל גבי כו' דאין קדושת שלמים על כו' כצ"ל:
ד"ה והא בהא כו' שייך לדי"ח:
תוס' ד"ה לא מיבעי' כו' דלא הוי שמעינן דפטרי כו' כצ"ל. ועיין בתוספת ביבמות דמפרשי' שם יותר:
ד"ה נקיבה לרבות כו' דממעטינן מיני' הם ולא ולדות כו' כצ"ל:
ד"ה דאיכא שם עולה כו' וקשה לפרש"י דא"כ דמהני שם עולת העוף דשייכי באם להולד א"כ הפריש נקיבה כו' כצ"ל:
בא"ד שם עולת העוף דאם כו' כצ"ל:
בא"ד קדושת הגוף אם הפריש נקיבה לעולה דאין לה פדיון ומש"ה כו' כצ"ל: ועיין לקמן בתוס' (די"ט ע"ב) ד"ה פשיטא כו':
ד"ה אי דעולה כו' באשם קרב עולה כו' כצ"ל. פי' וס"ל דרעיי' דרבנן:
בא"ד קרב באשם וד"ה ל"ל קרא כו' שייך לקמן (די"ח ע"א):