צאן קדשים על תמורה· רבי אברהם חיים שור
דף יז.
גמרא לא לקי ל"א כסבור מותר להקדיש ב"מ לגבי מזבח גבי תמורה קדיש גבי קדשים לא קדיש ר"ל ור"י אמרי כסבור לומר תמורת עולה ואמר תמורת שלמים ל"א כסבור לומר שחור כו' כצ"ל. וכן מצאתי גירסא זו בס' קרבן אהרן פ' בחוקותי (דרצ"ה ע"א). ומ"ו הב"ז גורס גירסאות שלפנינו וגם בד"ח נ"ב נ"א ואינו מן הצורך:
שם נטרפה במקדיש ולד ויצא דרך דופן אבל כו' כצ"ל:
שם אלא אימא עושה קדושה למות ורבי אושעיא כו' כצ"ל והשאר שייך לעיל בדברי חזקי':
רש"י ד"ה גבי תמורה כו' קרא יהיה לרבות שוגג כו' כצ"ל:
ד"ה תצא זו לחולין כבעל מום כו' כצ"ל:
בא"ד דמותר הס"ד ואח"כ ד"ה ונכנס כו' היה אומר ולא אמר יותר בתמורה וקדשים כו' כצ"ל וכ"ה בס"י:
ד"ה במקדיש בהמה כו' נטרפה בזו הוצרך כו' כצ"ל והשאר יש למחוק דיתור לשון הוא:
ד"ה קרב במינו כו' תמימות אבל כל כו' הד"א:
ד"ה והלא שרוע כו' ואפי' הכי רבי רחמנא דעביד תמורה דכתיב טוב ברע הס"ד וכצ"ל וכ"ה בס"י:
הדרן עלך יש בקרבנות.