אור ברסלב

צאן קדשים על תמורה· רבי אברהם חיים שור

דף טז.

דף טו:

גמרא א"ל ליהושע שאל א"ל לא בשמים היא כו'. וכתב מ"ו מהרש"א הא דלא השיב יהושע מאלה המצות כיון דיהושע גופא שמען ושכחן לא הוי חידוש דבר כ"כ דבכלל אלה המצות וגו' הוא עכ"ל ולא אוכל לירד לסוף דעתו דהא נשתכחו קתני משמע דכולן ידעו ואח"כ נשתכחו בימי אבלו ולא מיהושע לחוד נשתכחו אותן ההלכות רק מכל ישראל וא"כ היאך השיבו שמואל ואלעזר מאלה המצות וגו' כיון ששכח מותר לחזור וליסדן כדאמרי' במס' מגילה ובמס' יומא (ד"פ) דפריך מהאי קרא אלה המצות וגו' ומשני שכחום וחזרו ויסדום. ולי נראה ליישב בדרך האמת דכולן לתירוץ א' נתכוונו רק יהושע ופנחס השיבו בקיצור ושמואל ואלעזר פירשו דבריה' וה"פ דאמרו להם לשאול הספיקות של הלכות דהיינו לשאול באורים ותומים ספיקי דדינא וקי"ל דאין שואלין באורין ותומין על דבר איסור והיתר כדאמרינן במס' עירובין (דמ"ה ע"א) דפריך התם על הא דכתיב וישאל דוד בה' מאי קמבעי' ליה אילימא אי שרי או אסור לחלל שבת הרי ב"ד של שמואל קיים ופי' רש"י ומילי דאיסור והיתר לא משייל באו"ת וכן כתב מהרש"א במס' יומא בפר' בא לו ובודאי הטעם דאין שואלי' באו"ת בדיני הוראה משום דלא בשמים היא דתורה נתנו לנו לטהר או לטמא לאסור או להתיר ותשובה זו השיבו יהושע ופנחס שאתם מבקשים לשאול ספיקי דהלכתא שנשתכחו לא בשמים היא ואין שואלים באו"ת ספיקי דהלכתא ושמואל ואלעזר השיבו ג"כ כזה דאין שואלים באורים ותומים ספיקי דהלכתא ואם אתם סוברים כיון שהוא צרכי צבור לידע אליבא דהלכתא וצרכי צבור שואלים כדאמרי' במתני' במס' יומא (דע"א ע"ב) אפי' בספיקא דדינא זהו דבר חדש לשאול ספיקא דדינא באו"ת והוי בכלל אלה המצות שאין הנביא רשאי לחדש לשאול באו"ת בספיקא דדינא כנ"ל ברור:

שם תשש כחו של משה ונשתכחו כו' כצ"ל. וכ"ה בילקוט פ' בחוקותי:

שם כלב הקטן ממנו וגו' ויתן לו את עכסה בתו לאשה ולמה נקרא כו' כצ"ל:

שם אמר לה מי שכל רזי עליונים ותחתונים שלו יבקש כו' כצ"ל:

שם דקנז הוא דייקא נמי דכתיב בן יפונה הקניזי ולא כתיב בן קנז ש"מ כו' כצ"ל:

שם ושעיברה את שנתה לא שמענו יכול כו' כצ"ל: ועיין בהוריות (ד"ו ע"ב):

רש"י ד"ה נשתכחו בימי כו' הלכות (שפא"י) [צאן קדשים: ישפ"א] יהושע כו' כצ"ל. ורש"י נותן ג' סימנים סימן ראשון ישפ"א הוא על השאלה מתחלה שאלו ליהושע ואחר כך לשמואל ואח"כ לפנחס ואח"כ לאלעזר סי' שני יאפ"ש הוא על התשובה שהשיבו לפי זקנתן מתחלה השיב יהושע ואחריו אלעזר ואחריו פנחס ואחריו שמואל וסי' ג' יפא"ש על עיקר התשובה יהושע ופנחס השיבו לא בשמים היא ואלעזר ושמואל השיבו מאלה המצות כנ"ל. ומ"ו גורס סי' ראשון ישפ"ז ולא ידעתי למה כתב שאר הסימנים שברש"י לא יכולתי לכוונם וצ"ל שהיא גי' אחרת בספרי רש"י עכ"ל וכאשר כתבתי נכון הוא:

בא"ד שמואל הס"ד:

ד"ה ותצנח לשון צוחה צועקת הס"ד ואח"כ ד"ה אלא תורה בלבד שהתורה נקראת מים ועתניאל לא היה כו' וכצ"ל ועיין בע"י גדול:

ד"ה בן קנז כו' קנז היה הס"ד ואח"כ ד"ה הוליד את עזובה כו' כצ"ל ושאר יש למחוק ושייך למטה בד"ה חורגיה כו' ומיותר כאן:

תוכן העניינים

צאן קדשים על תמורה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה