צאן קדשים על תמורה· רבי אברהם חיים שור
דף ט:
גמרא דבההיא קדושה הא אימר בה חדא זימנא כו' כצ"ל:
שם וחיללו על אחר ונתכפר כו' כצ"ל:
שם והוסיף חומש מהו שיחזיר ויוסיף חומש נתכפרו כו' כצ"ל:
שם באותה קדושה לא ניבעי' נתכפר באשם אחר ור' אבין חדא מגו חדא קא מיבעי' לי' הומם וחיללו כו' כצ"ל:
שם באשם קמא הוא דאינו מוסיף אבל בגוף אחר אע"ג דקאים באותה קדושה מוסיף כו' כצ"ל:
רש"י ד"ה אי שני כו' לא מימר אי הכי מיבעיא כו' הד"א.
ד"ה ואי ב' כו' הראשון ונתכפר כו' כצ"ל:
בא"ד כיון דחד גופא הוא כו' וכיון דמספק' ליה לאביי להכי קא מתמה כו' כצ"ל ובד"ח נ"ב נ"א ואינו מן הצורך:
ד"ה ואם תמצא כו' אינו מימר משום דבההיא קדושה אימר בה חדא זימנא ואינו מימר בה כו' כצ"ל. ומ"ו הב"ז מ"ז ואינו מן הצורך:
ד"ה שני גופי' כו' שני זה ונתכפר באחר כו' כצ"ל:
בא"ד ואינו מימר הס"ד ואח"כ ד"ה לישנא אחרינא בירושלמי גרסינן לה כו' כצ"ל:
ד"ה אי שני כו' ליה תיבעי' ליה כו' הד"א:
בא"ד לחולין והומם האי כו' הד"א:
בא"ד מידי אבל כו' הד"א:
ד"ה אי שתי כו' חומש או דלמא כו' הד"א: