אור ברסלב

צאן קדשים על תמורה· רבי אברהם חיים שור

דף ה.

דף ד:

גמרא לא תני רבא אונס שגירשה כו'. אין לדקדק בשלמא ללשון א' דפריך דוקא תיובתא לרבא ולאביי ניחא ליה משום דאפשר לומר דהמקשן ידע דכל ימיו בעמוד והחזיר ומ"ה ניחא לאביי דבכל לא תעשה מהני והכא כתיב כל ימיו ומ"ה נמי לא לקי כיון דלא מהני מעשיו וכ"כ תוספת אבל לרבא פריך שפיר דעכ"פ עבר אמימרא דרחמנא דלא יוכל לשלחה לכתחלה ולילקי ואפ"ה משני שפיר כיון דרחמנא אמר דיכול להחזירה אם גירשה אע"ג דלכתחלה לא יוכל לשלחה כאלו לא עבד אבל ללשון ב' דפריך דוקא לאביי ולרבא ניחא ע"כ משום דידע דכל ימיו בעמוד והחזיר קאי ומ"ה ניחא ליה לרבא א"כ לאביי נמי ליכא תיובתא ויש ליישב דהכי פריך דכיון דגלי רחמנא באונס דאי עביד לא מהני ה"ה בכל ל"ת שבתורה דלא מהני ומשני היכא דגלי גלי:

רש"י ד"ה אמר לך אביי כו' לאחר שילקה דהוה ליה לאונס כו' כצ"ל:

בא"ד דהוה ליה לאונס דעובר כו' כצ"ל:

בא"ד לשלחה אלא לאו כו' כצ"ל:

ד"ה ה"ג אבל תירוש כו' מיני דגנים ותורמים מזה על זה כו' כצ"ל:

תוס' ד"ה א"ל רבא כו' ש"מ דלניתוק ללאו כתבי' כו' כצ"ל:

בא"ד אין זה לאו שקדמו עשה כו' כצ"ל. ולפרש"י שהבאתי לעיל (בד"ד ע"ב) שפירש בפרק עשרה יוחסין (דע"ח) דהאי כל ימיו קאי אעשה דלו תהיה לאשה ואפ"ה לניתוק ללאו כתבי':

ד"ה אם אינו כו' כתב בלאו הכי נמי כו' כצ"ל:

ד"ה ולרבא כו' בלא ראשיתם נמי לא מצית אמרת ודגן משמע כל דגן אחד וצ"ל דהך כו' כצ"ל:

תוכן העניינים

צאן קדשים על תמורה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה