אור ברסלב

צאן קדשים על תמורה· רבי אברהם חיים שור

דף ד:

דף ד.

רש"י ד"ה לאו שניתק לעשה כו' דלא סמכי להדדי כו' כצ"ל:

ד"ה ל"א משני כי פריך כו' דליעקרי' הך עשה דאלים כולי האי דשוה בכל כו'. ולפי מה שפרש"י בפרק עשרה יוחסין (דע"ח) והובא בתוספת דמכות (דט"ו ע"א) בד"ה כל ימיו כו' דהאי כל ימיו דכתיב בקרא אעשה דלו תהיה לאשה קאי והכי קאמר לו תהיה לאשה כל ימיו כלומר שכל ימיו הוא בלו תהיה לאשה בעמוד והחזיר לפ"ז הוי העשה שאינו שוה בכל ולא אלים לעקור את הלאו אבל לפי מה שפרש"י במסכ' מכות שם דכל ימיו אלא יוכל לשלחה קאי לא תהא בשלוחיה כל ימיו אלא יחזירנה ולפ"ז הוי הלא תעשה שאינו שוה בכל והעשה שוה בכל ופריך הכא שפיר ומ"ה כתב רש"י נמי ב' פי' להנך ב' גרסאות דהכא ובזה נתיישב תמיה' התוספת על רש"י במס' מכות שם במה שמפרש במס' קדושין בע"א וכאשר כתבתי ניחא ודו"ק:

בא"ד ומשני כהנים טעמא אחרינא כו'. ולפי מה שכתבו תוספת שם במס' מכות בד"ה אם כהן כו' וז"ל דהא אי אמרה לא בעינא ליה ליכא עשה כלל ומ"ה לא אמרי' דאתי עשה ודחה ל"ת שאינה שוה בכל ולפ"ז הוי מצי לשנויי הכא הכי להך גירסא:

תוס' ד"ה וכל לאו כו' לא עבר הלאו ומ"ה מדמה כו' כצ"ל:

ד"ה הרי אונס כו' להקדמת דבכורים לתרומה אלמא כו' כצ"ל:

ד"ה כתנאי לא קאי אהאי סוגיא כו'. פי' דבלאו דניתק לעשה כ"ע מודו כמו שכתבו תוס' לעיל בד"ה וכל לאו כו':

ד"ה ור"י האי כו' במקום אחר הס"ד ואח"כ ד"ה רבא אמר לא מהני מידי וקשה א"כ כו' כצ"ל. פי' כיון דלא מהני לא הוי שחיטתן שחיטה. ומ"ו הב"ז כתב דהקשו לאביי ולא אוכל לירד לסוף דעתו כיון דלאביי מהני שחיטתן כשירה:

בא"ד אבל צורם אזן דממילא מותר כו' פי' א"כ אינו דבר מתועב ובמסכת חולין (דקט"ו ע"א) הקשו תוס' בד"ה כל שתעבתי כו' קושיא זו ומתרצו בע"א עיין שם. ומ"ו הב"ז כתב וז"ל וזה דלא כפרש"י בחומש פרשה ראה שפי' על פסוק לא תאכל כל תועבה כגון שצירם אזן בבכור הוא דבר שתעבתי לך לא תאכל כדברי התוס' ודאי מוכח בשיטת התלמוד דבכורות דאינו אלא קנס דאמרי' התם לדידי' דעבד איסורא קנסו רבנן לברי' לא קנסו עכ"ל. ותמי' לי על מ"ו מה שכתב ודאי מוכח בשיטת התלמוד דבכורות דאינו אלא קנס מדקתני התם לדידי' דעביד איסורא כו'. ולענ"ד אינו מוכח דהתם קאי אליבא דר"א דס"ל במתני' דלא ישחוט עולמית אפילו נפל בו מום אחר ועל זה איבעיא התם דאם מת מהו לקנוס בנו אחריו לאסור עולמית ובעי למיפשט לברי' לא קנסו דודאי לאסור עולמית הוא משוס קנס אבל לאכול על אותו מום דצירמו באזנו בודאי ר"א ס"ל דבכלל כל שתעבתי לך הוא ואסור מדאורייתא כפי' רש"י בחומש וכן תני ר"א בהדיא בספרי והובא בתוספת שם (דל"ד ע"א) בד"ה ומי קניס כו' דאם אכל על מום שהוטל בידים עובר משום לא תאכל כל תועבה רק לרבנן דס"ל התם במתני' דאם נולד בו מום אחר ישחוט ס"ל דעל מום שהטיל בידים אינו אלא משום קנסא ע"ש:

תוכן העניינים

צאן קדשים על תמורה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה