צאן קדשים על תמורה· רבי אברהם חיים שור
דף ד.
גמרא הראשונה מעושרת והשני' כו'. וכתב מ"ו הב"ז דע דבירושלמי מוקי להא דתני הראשונה מעושרת כו' כר"מ דס"ל לקמן (דכ"ה ע"ב) תפוס לשון ראשון אבל לר"י דס"ל דאף בגמר דבריו אדם נתפס א"כ הוי כאלו אמר מעשר כלכל' בחברת' והנה הרמב"ם פסק כהא מתני' ובפ"ב מה"ת פסק כר"י לכן נראה דהרמב"ם ס"ל דמתני' אתי' שפיר כר"י כו' עכ"ל ומאריך ליישב דברי הרמב"ם אליב' דר"י ולענ"ד אינו מן הצורך להאריך בזה דאפשר לחלק דרך פשוט בשלמא התם בתמורה ס"ל לר"י דלא חזר ונתכוון מתחלה לשניהם דיכול לקיים את שניהם דתרעה עד שתסתאב ותמכור ויביא בדמי חצי תמורת עולה וחצי תמורת שלמים אבל הכא דאי אתה יכול לקיים את שניהם דאין מפרישי' מן הפטור על החיוב מודה ר"י:
רש"י ד"ה לא תקלל חרש כו' מנחם ז"ל הס"ד ואח"כ ד"ה ואי בעית אימא גרסי' לפי' ר"י כלומר דהאי קרא כו' כצ"ל והמעיין יבין מעצמו דלפי' ראשון ניחא הגירסא ואי אמרת בשלמא ולפר"י לא ניחא גירסא זו ואינו מן הצורך להאריך וכ"ה בס"י ובד"ח נד"ב דגירסת רש"י ואב"ע וטעות היא:
בא"ד את השם ע"כ למקלל כו' כצ"ל:
בא"ד אא"כ הזהיר ובשלמא א"א כו' הד"א:
ד"ה אלמא לא כו' לבטלה הס"ד ואח"כ ד"ה ואותו תעבוד והכא הזהר כו' כצ"ל. ותיבת הויא יש למחוק:
בא"ד וגומר ואאזהרה כתיב כו' כצ"ל. פי' ההיא אם לא תשמור קאי אאזהרה דאת ה' אלהיך וגו':
ד"ה אלו בכורים כו' משום דלאחר שנתמלאת כו' כצ"ל:
ד"ה מעשר של זו כו' כי אמר של זו בזו ושל זו בזו משום דלאחר דאמר של זו בזו ראשונה כו' כצ"ל:
ד"ה מפני שהקדים כו' דמעיקרא מקמי דאמר של זו בזו כו'. בא לתרץ בזה דלא תיקשי א"כ אין לדבר סוף כשפירש מעשרותיו מכרי א' ואח"כ מכרי השני נמצא מקדים מעשר ב' של כרי הראשון ממעשר א' של כרי השני וכי התחייבה תורה להפריש כל מעשרותיו בכרי א' ובפעם א' וע"ז כתב דשאני הכא כיון דאמר של זו בזו נעשו שניהם ככרי אחד:
בא"ד מעשר שני שבה למעשר ראשון שבחברתה כו' כצ"ל:
תוס' ד"ה הא לא מצי כו' כצ"ל:
ד"ה מלאתך זו בכורים כו' משום דלאחר שנתגרשה כו' כצ"ל:
בא"ד מדמעת ועולה מפיק כו' כצ"ל:
ד"ה היו לפניו כו' תאנים ואמר עשרה מן כו' כצ"ל:
בא"ד הראשונה תשעה מעשר שני כל המאה כו' כצ"ל:
בא"ד ובדמאי מיירי כו'. פי' ולא בטבל מדקאמר ר"א לוקה מפני שהקדים מעשר שני למעשר ראשון ולא קאמר שהקדי' שניהם לתרומה שבחברת' אלא ע"כ דמיירי בדמאי דלית בה תרומה ועיין בתוי"ט:
ד"ה מעשרותיכם מעשר כו' הכא דכוון דעתיה כו' כצ"ל:
ד"ה ואיתמר עלה כו' של ראשונה הוו כאלו כו' כצ"ל:
בא"ד ועל השני' נמי בלאו כו' כצ"ל:
ד"ה שהקדים מעשר כו' דקרא לא קמיירי כו' כצ"ל:
בא"ד מע"ל דאיקרי בכורים כו' פיר' לשון ביכור ראשון:
בא"ד משום דאיקרי ראשית כו' כצ"ל:
בא"ד שם אחד מעשר שני מכאן אמרו המקדים תרומה לבכורים ומעשר ראשון לתרומה ומעשר שני לראשון אף ע"פ שהוא עובר בל"ת מה שעשוי עשוי ת"ל מלאתך ודמעך לא תאחר עכ"ל משמע דאכולהו קא משתעי כו' כצ"ל. וכן צריך להגיה ברש"י פי' הואיל שאמרה תורה שעובר על לא תאחר ש"מ מה שעשה עשוי דאם לא כן לא הי' עובר בלאו דאין במעשיו כלום ועיין במכילתא פרש' משפטים:
בא"ד אלא תקדים החמור כו' כצ"ל: