צאן קדשים על ערכין· רבי אברהם חיים שור
דף לא:
גמרא מת המוכר יגאל בנו כו' פיסקא וכצ"ל:
שם למי חלוט ר"א אומר לראשון חלוט ר"י אומר לשני כו' כצ"ל:
שם ואם נתעברה נתעברה לו כו' כצ"ל:
שם אימתי שירצה והלז כו' כצ"ל:
רש"י ד"ה דכולי עלמא כו' ור"י דקשרי בהכי כו' כצ"ל:
בא"ד יחזור לו הלוקח פירות שאכל וכריבית כו' כצ"ל:
בא"ד ומתני' ותנא דברייתא כו'. פי' דתנא דמתני' ודברייתא דאיירי מבית ליכ' למימר דפליגי בריבית ע"מ להחזיר מ"ה כתב רש"י דר"י ותנא דידי' פליגי בריבית ע"מ להחזיר ותנא דמתני' ודברייתא פליגי בצד א' בריבית:
בא"ד ולידי ריבית אתי צד א' בריבית וכריבית גמורה כו' כצ"ל:
בא"ד התירתה הס"ד ואח"כ ד"ה והיתה גאולתו כו' כצ"ל והשאר יש למחוק:
ד"ה שנה כו' בתשרי יהא ראובן כו' כצ"ל:
ד"ה למי חלוט כו' ונחלט (מימן) [צאן קדשים: מי מן] כו' כצ"ל:
ד"ה נולדו לו ב' טלאים והם בכורות כו'. צ"ע למה נקט רש"י בכורות דבכורות אם עברו שנתן אינן נפסלו אלא דלכתחלה מצוה להקריבן בתוך שנתן ואם עבר שנתן כשר בדיעבד וטפי ניחא לפרש תמידים או שאר קדשים שהשעות פוסלת בהן:
ד"ה נמנין כו' במעוברת הס"ד ואח"כ ד"ה י"ב חדש מיום ליום כמו כו' הד"א וכצ"ל:
תוס' ד"ה דאי ר"מ כו'. יש לפרש דכיון כו' כצ"ל:
בא"ד המקדיש הכתיב אחוזת עולם כו' כצ"ל. פי' לעיל (דכ"ח ע"א) פריך לר"ש דס"ל דלוים מחרימי' קרקע הכתיב אחוזת עולם ה"ל לאוקמי דאחוזת עולם היינו שלא יתן בתיהם במתנה אבל רשאי' להחרימם:
בא"ד שלא יתן בתיהם במתנה כו' כצ"ל:
בא"ד ליתן לאחר בתיהם במתנה הס"ד וכצ"ל:
ד"ה התקין הלל כו' ודאמרינן מני יובלות לקדש שמיטי' כו' כצ"ל:
בא"ד נשיהם ואשימי' וגו' אמר ר"ח כו' כצ"ל:
בא"ד והוי שפיר כמו כל יושביה עליה כו'. אין לדקדק לפ"ז מאי פריך לקמן ע"ב השתא משגלו ש"ר ושבט גד בטלו יובלות עזרא לכ"ש דלמא שאני עזרא דהוי מכל שבט ושבט והוי כמו כל יושביה יש ליישב דעדיין לא מסיק דחזרו מבבל י"ב שבטים וס"ל דלא חזרו י' שבטים שגלו בגלות בבל כ"א ב' שבטים וכשעלו בבית שני שלא היה כל יושביה אבל לבתר דמסיק דירמיהו החזירם ויאשי' מלך עליהם נמצא שהיה שם מי"ב שבטים וכשעלו מכל שבט חשיב כל יושבי':
בא"ד הפקר ב"ד הפקר הס"ד ועיין בחידושי מהרש"א במס' גיטין: