אור ברסלב

צאן קדשים על ערכין· רבי אברהם חיים שור

דף לא.

דף ל:

גמרא ומעת לעת מועד שנת כו' כצ"ל:

רש"י ד"ה ועשה לו כו' (שמישנין) [צאן קדשים: שמישכן] לו כו' כצ"ל:

תוס' ד"ה תני' בת"כ כו'. דיבור זה אינו שייך לכאן ושייך לעיל (דכ"ה ע"א) והכי גרסינן בתחלת (הדף) [הדבור] שנים אתה מחשב ותני' בת"כ גבי מוכר שדה אחוזה נמי כה"ג וחשב שני ממכרו כו' כצ"ל:

בא"ד אבל אם אי אתה כו' כצ"ל:

בא"ד עד היובל ה' שנים. הס"ד. פי' ואינו נותן רק ה' ליטר' אע"ג דמגיע ה"ל ומחצה:

ד"ה מיום ליום כו' מעת לעת לשעות אבל כו' כצ"ל:

בא"ד לא בעינא מע"ל לשעות דבבתי כו' כצ"ל:

בא"ד בעינא מע"ל לשעות דילפינן שנה שנה כו' כצ"ל. ועיין לקמן ע"ב דילפינן הך ג"ש למילתא אחריתא:

ד"ה והתניא הרי זו כו' דבדיניה' מוציאי' כו' כצ"ל:

בא"ד בפחות מפני שהוא כו' כצ"ל וע"ש (דס"ד ע"ב):

בא"ד אבל א"א שלא יהנה כו' יש לדקדק לפרש"י היכ' מוקי מתני' דהכא דמיירי מבית כר"י דס"ל בשדה צד אחד בריבית מותר דילמא בשדה דוקא ס"ל הכי אבל בבית מודה דהוי ריבית גמור ויש ליישב בדוחק:

ד"ה ור"י סבר כו' בריבית הוא דשמא לא' כו' כצ"ל:

בא"ד מידי דהוי אמלוה סאה בסאה כו'. ובב"מ (דס"ג ע"א) תירצו בע"א דלא חשיב צד א' בריבית אלא בדבר שיש ביד מלוה או ביד לוה כו' עיין שם רק דהתם הקשו ממלוה סאה בסאה לר"י מ"ה תירוץ זה ניחא אבל הכא דהקשו ממשכנתה לא שייך תירוץ זה דגם במשכנתה יש ביד המלוה או ביד לוה לעשות צד א' שלא יהיה בריבית:

תוכן העניינים

צאן קדשים על ערכין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה