אור ברסלב

צאן קדשים על ערכין· רבי אברהם חיים שור

דף כה.

דף כד:

גמרא שנה בשנה אין שומעין לו כו' כצ"ל:

שם בנקעים מלאים מים דלאו כו' כצ"ל:

רש"י ד"ה באמצע יובל כו' שנה שלימה הס"ד ואח"כ ד"ה שאין מחשבי' חדשים עם ההקדש כדאמרן שאם בא לגאלה חמש שנים וחצי לפני היובל אין מחשבי' אותן ששה חדשים שיצאו משנה לשנה ששית אלא נותן ששה סלעים וששה פונדיון הס"ד וכצ"ל. ודיבור זה חסר כאן ועיין בש"ס (()ד"ו:())

ד"ה וליקדשו כו' ומה הנאה יש במה שאין נמדדים כו'. כוונת רש"י בזה דלא תיקשי מאי פריך ולקדשו דלמא באמת תנא דמתניתין הכי קאמר אין נמדדין עמה אלא קדשו בפני עצמן מ"ה כתב רש"י ומה הנאה כו'. פי' מה חידוש אתי לאשמעי' בזה דאין נמדדין עמה כיון דאינהו נמי הכי מיפרקי הוה למיתני דקדשו בפני עצמן. וכתב מ"ו הב"ז שהרמב"ם כתב (בפ"ד מה"ע די"ז) היה שם מקומות נמוכי' עשרה או יותר ואין בהם מים נמדדים בפני עצמן ומחשבי' להם מה שראוי להם עכ"ל והשיב עליו הראב"ד איני יודע מה הם בפני עצמן שהרי נמדדי' עמה לפי הגמר' עכ"ל. והרב הכ"מ מתרץ דברי הרמב"ם ומ"ו הב"ז מאריך לסתור דברי הכ"מ וליישב הרמב"ם בדרך אחר ע"ש. ואני מצאתי סעד וסמך לדברי הרמב"ם מדמסיק התם במס' ב"ב (דק"ג ע"א) אמר ר"פ אף על פי שאין מלאים מים אין נמדדי' עמה לענין מכירה מ"ט אין אדם רוצה שיתן מעותיו במקום א' ויראה לו כשנים ושלשה שדות וס"ל לרבינו הרמב"ם כמו לענין מכירה נקעים נמוכים עשרה אף ע"ג דאינם מלאי' אין נמדדי' עמה ה"ה לענין הקדש דאע"ג דקדשו ולא דמי למכירה מ"מ לענין זה שוה כיון דמיקרי שדה בפני עצמן:

ד"ה אינה יוצאה כו' נפקא ביובל ומתחלקת כו' כצ"ל:

תוכן העניינים

צאן קדשים על ערכין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה