אור ברסלב

צאן קדשים על ערכין· רבי אברהם חיים שור

דף כג:

דף כג.

רש"י ד"ה אלא הפודה פודה בעלה פודה אותה כו' כצ"ל:

ד"ה מכל מין ומין שיש אומנות כו' כצ"ל:

תוס' ד"ה מוסיף עוד כו' שהבעל חוב עצמו פודה כו'. ובאמת יש לפרש דעת רש"י נמי הכי שהלוה פודה רק שרש"י כתב שהמלוה יוסיף עוד להלוות ממנו דינר מ"מ תוספות דייקי מלישנא דרש"י דכתב ופודה ה"ל למיתני להלוותו דינר כדי לפדות כו' משמע דדעת רש"י דהלוה עצמו פודה ולהדינר שמוסיף מוסיף בתורת הלואה לב"ח אע"ג דבפסחים (דל"א ע"א) תני בהדיא ואתי מלוה ופריק כפרש"י מ"מ לישנא דמתני' דהכא לא משמע הכי דמלוה עצמו פורק:

ד"ה הפודה כו' ההקדש ויהא נראה כאלו פודה הכל כו' כצ"ל:

בא"ד והפודה יתן כו' כצ"ל:

ד"ה ערב תנן כו'. דיבור זה שייך קודם לב' דבורים ראשונים:

ד"ה משום דר' אבהו כו' רש"י ראיה כו' עיין בפסחים (דל"א) דשם פרש"י הכי:

בא"ד דהא הכא משמע דמן הדין כו' כצ"ל:

בא"ד וספק בידי מור"י אם הלוה כו' כצ"ל:

בא"ד דפרש"י אהא דאמר רבא כו' כצ"ל:

בא"ד יגבה ונראה דמתני' כו' כצ"ל:

ד"ה ואם לאו כו' אוזפי אלא המנוי עליו הלכך כו' כצ"ל:

ד"ה עד פלגא כו' שאינה שוה אלא פלגא ודאי כו' כצ"ל וכ"ה בס"י ומ"ו הב"ז גורס תיבת בציר ואינו מן הצורך כאשר אפרש:

בא"ד דהחוב טפי מפלגא כו' כצ"ל. פי' דתכף שהקדישו אי אפשר להפקיע מידי הקדש אם לא ע"י פדיון שצריך להוסיף וע"י הפדיון יביא החוב טפי מפלגא משום הכי לא חל ההקדש עליו כנ"ל ברור. ולפ"ז אינו מן הצורך להגיה לעיל תיבת בציר:

הדרן עלך שום היתומים.

תוכן העניינים

צאן קדשים על ערכין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה