צאן קדשים על ערכין· רבי אברהם חיים שור
דף כ:
תוס' ד"ה אמר ר"ח כו' פטור מלשלם לאשמעינן אפי' אמר עלי הדין כן דפטור כו' כצ"ל:
בא"ד חייב לשלם והך פירושו איכא לאוקמי בפ"ק דר"ה כו' כצ"ל. פי' הא דקאמר התם נדבה דאמר הרי זו היינו אפי' אמר הרי זו עלי נמי מקרי נדבה. אבל לפ"ז יש לדקדק ל"ל לאוקמי התם משכחת לה כגון דאמר הרי עלי עולה ע"מ שאיני חייב באחריותה לוקמי דאמר הרי זו עלי עולה סתם דנמי אינו חייב באחריותה דעלי להביא קאמר כדר"ח הכא ויש ליישב בדוחק:
בא"ד גוף השור הוא חולין כו'. פי' ומ"ה ליכא למימר באם אמר דמי נמי עלי להביא קאמר דהא גוף השור חולין אלא ע"כ לאחריות קאמר:
ד"ה מיתיבי שור כו' נגנב חייב כו' כצ"ל:
בא"ד קתני שור קדוש כו'. פי' וליכא לאוקמי דאמר דמי:
בא"ד דפרש"י הכי ניחא כו'. פי' דניח' נמי לפר"י היכא דאמר דמי שור זה עלי הוי שור חולין אבל יקדש דמי שור זה עלי הוי השור קדוש ואפ"ה לא אמרינן דעלי להביא קאמר כמו שפרש"י:
ד"ה והא מדסיפא כו' ניחא הכל אבל קשיא על הא דאיתא כו' כצ"ל:
בא"ד כשהפריש המנה כו'. כצ"ל:
בא"ד אוקמין ליה דהשור גופא חולין וזה נראה לי דוחק דלית' ליה כו' כצ"ל:
ד"ה אע"פ שחלטו כו' משמי' דרבא סנדל המוסגר כו' כצ"ל: