צאן קדשים על ערכין· רבי אברהם חיים שור
דף יט.
פרק האומר משקלי.
רש"י ד"ה ממלא חביות כו' לתוכו עד מרפקו כו' הד"א: (ד"ה נפש כו' הד"א:)
ד"ה נפשי' כו' ישקול הס"ד ואח"כ ד"ה באתרא דתקלי' כו' במשקל דכופרא זפת הס"ד ואח"כ ד"ה שמכי בצלים הס"ד וכצ"ל:
תוס' ד"ה מרפיקו כו' מאציליהם אלא כנגד אצילי כו' כצ"ל:
בא"ד ובמנחות הארכתי הס"ד וכצ"ל ועיין שם (דל"ז ע"א) ד"ה קיבורת אבל בזבחים לית':
ד"ה דבתר דשקלי שדי תרי תלתא כו'. פי' או תרי או תלתא:
בא"ד היו מכריעים יותר כו' כצ"ל. פי' לשון הכרע על המשקל:
בא"ד וי"ל דהכא פירושו הכי באתרא כו' כצ"ל:
ד"ה איבעיא להו כו' את"ל בעמדו נותן שרביט שנכפף ברחבו מהו כו' כצ"ל:
בא"ד מי אמרינן שר"ל בלא כפיפה כלומר כו' כצ"ל:
בא"ד בלא כפיפה אלא עב כעובי קומתו כו' כצ"ל:
ד"ה הוא דאמר כו' דיבור זה שייך קודם דיבור איבעי' להו: