אור ברסלב

צאן קדשים על ערכין· רבי אברהם חיים שור

דף יח:

דף יח.

גמרא אינו צריך ראשון בכלל ושביעי בכלל כו' כצ"ל:

שם תו מבן חמש ועד בן כ' הלכך כו' כצ"ל:

רש"י ד"ה שתי שנים שבשדה אחוזה שהמוכר כו' כצ"ל:

ד"ה שני תבואות כו' לכל שנה במנה כו' כצ"ל. ובלא"ה יש למידק דלא מנינין למנין עולם דא"כ פעמים דליכא אלא חדא תבואה כגון שמכר לו בכ"ט באלול ולא היה בו פירות ויום א' בשנה חשיב שנה ולתשרי הבא יפדנו ונמצא שלא הוי אלא שנה א' שלימה בידו:

תוס' ד"ה ואיבעית אימא כו' טהור משמע דפריחה שייך כו' כצ"ל. ותמיה לי על תוספת שכתבו במס' נדה (די"ט ע"א) ד"ה מה להלן כו' דפשטיה דקרא משמע דאנגע קאי דאיירי לעיל בנגע שנטמא ע"י שיש בו מחיית בשר חי ועליה קאי וכסתה הצרעת את כל עור הנגע מראשו של נגע עד רגליו דהיינו סופו ומר' נתן ב"א משמע דקאי אאדם וכן מוכח בכמה מקומות בת"כ ובריש א"מ עכ"ל ולא מביאו מסוגיא דהכא דמוכח נמי דקאי אאדם ומ"ר הב"ז מיישב קושיא זו בדוחק עיין שם:

ד"ה ופדויו מבן כו' ולא מצאנוהו כו' ומ"ו הב"ז כתב דגירסא מוטעת היה לפניהם ולא גרס ופדויו וכ"ג רש"י:

ד"ה שנתו שלו כו' כי אם מיום הרצאה כו'. פי' ומשכחת דנולד ז' ימים קודם ר"ה ובר"ה הוה יום הרצאה ובן שנתו:

בא"ד אם שחט כבש ביום השלמת שנתו קודם כו' כצ"ל. והא דכתבו קודם שהגיע מע"ל לאו דווקא אלא אפי' שחט בשעה שהגיע מע"ל ללידתו כגון שנולד בניסן בי"ד בט' שעות ושחט לשנה הבאה בי"ד בניסן בט' שעות וזרק דמו בעשירי שכבר עברה שנתו וכן פרש"י במסכת זבחים (דכ"ה ע"ב) ד"ה שעות כו':

בא"ד שהרי כל היום הוא בן שנתו אלא ש"מ כו' כצ"ל:

בא"ד דשפיר איצטרכו לקמן תרי קראי כו' כצ"ל. ועיין לקמן (דל"א):

ד"ה במספר שני כו' תבואות דלפי ששני משמע כו' כצ"ל:

בא"ד דהוה ליה למיכתב תבואה כו'. פי' דלא כפרש"י דתבואות לא איצטרך כלל דשני משמע שני תבואות וכוונת התוספת דדריש ממספר דמשמע שנים וה"ל למיכתב תבואה אלא ע"כ מוסיף עוד תבואה אחרת:

ד"ה ובשביעי' נמי כו' אימא דל' יום שלפני ר"ה וחשיבי שנה כו' כצ"ל:

הדרן עלך השג יד.

תוכן העניינים

צאן קדשים על ערכין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה