צאן קדשים על ערכין· רבי אברהם חיים שור
דף יח.
רש"י ד"ה כשהיתה ספינתו כו' שכרה והיינו כו' הד"א:
ד"ה מרגליות לקלים כו' לקמן שלא ישהה כו' כצ"ל. ועיין לקמן (דכ"ד ע"א):
בא"ד עצמו ובא הכהן כו' כצ"ל:
ד"ה שנה יתירה כו' נמי בשנים משתעי שנה ל"ל ובן ששים הס"ד וכצ"ל:
תוס' ד"ה ואלא היא כו' הכא הוא וגבי אם מך הוא מערכך לא דרשו ושמא יש דרשא בשום מקום אהאי הוא דהכא כו' כצ"ל:
ד"ה לא צריכ' שהיה אביו גוסס כו'. פי' בקונט' כו' וברש"י שלפנינו ליתא אדרבא איפכא ס"ל במתני':
ד"ה שיתן בשעת כו' היינו בשעה שהוא כו' כצ"ל:
בא"ד גבור אז ידענו כו' כצ"ל:
ד"ה יכול ראשון כו' ובהאי קרא כרת כו' כצ"ל: