צאן קדשים על ערכין· רבי אברהם חיים שור
דף יז:
גמרא דגברא אזלינן ה"נ בתר חיובא דגברא אזלינן קמ"ל כו' כצ"ל וכן משמע מתוספת:
תוס' ד"ה רבי יהודא כו' שייך לקמן דיבור זה:
ד"ה הכי נמי כו' עני ערכי עלי ושמע עשיר כו' כצ"ל. פי' למה נקט רבי במתני' בערכין בעשיר שאמר ערכי עלי ושמע עני כו' (לישמעין) [צאן קדשים: לאשמעינן] רבותא טפי בעני שאמר ערכי עלי ושמע עשיר כו' דנותן ערך עני:
בא"ד דממעט ליה כיון שאינו כו' כצ"ל:
בא"ד פשיטא דלא אזלינן בתר כו' כצ"ל:
בא"ד אם נתחייב ערך אין לנו לגורען לעשיר בערך עני הס"ד וכצ"ל ואח"כ ד"ה רבי יהודא כו' יותר מאשם אבל מפני שהאשם אין כו' כצ"ל:
בא"ד מזין עליו ועל הבהונות כו' כצ"ל:
בא"ד דבר המכשירו הס"ד ואח"כ ד"ה אבל בקרבנות כו' ונדפסו שלא כסדרן וכצ"ל:
בא"ד בגמרא בקרבן מצורע כו' כצ"ל:
בא"ד להקדש בהן כלום אבל בערכין אם העריכו הכהן בעניו לתת לו סלע כו' כצ"ל וכ"ה בס"י ובד"ח נדפס נ"א ולא ניחא לי ואינו מן הצורך להאריך והמעיין יבין: