צאן קדשים על ערכין· רבי אברהם חיים שור
דף יב.
גמרא אלא לאו דנסכים כו'. איכא למידק לעיל דבעי למיפשט בעי' דר' אבין מהך ברייתא ה"ל למידחי דנסכים הבאים בפני עצמן הוי ויש ליישב:
רש"י ד"ה ואי ס"ד כו' י"ד בהדי שתא דחורבן דתיהוי מוצאי כו' כצ"ל:
ד"ה מכדי גלו כו' וסבר דבתשעה עשר כו' כצ"ל:
ד"ה מי סברת כו' גלו נמי בתשסרי לאו כו' כצ"ל:
ד"ה דאמר מר כו' נבוכדנצר והיינו כו' הד"א:
תוס' ד"ה נסכים כו' דאפילו אם הביאו עם קרבנו אין טעון הנסכים שירה ומיירי כו' כצ"ל. דקרבן יחיד טעון נסכים כאשר כתבתי לעיל בתוס' בד"ה עולת נדבה כו':
בא"ד אבל מקריבה בלילה הא אמר ר"א כו' כצ"ל. פי' דנסכים הבאים בפני עצמן קריבי' בלילה ועיין במס' מנחות (דמ"ד ע"ב):
ד"ה אמר רבינא בי"ד שנה אחר שנה שהוכתה העיר דהיינו בשנת כו' כצ"ל:
ד"ה אי הכי כו' דכיבוש בד' למלכותו והוא מלך אחד כו' כצ"ל:
בא"ד שנה נהרג כו' כצ"ל:
ד"ה משבע כו' שהוא ממנין דט"ו כצ"ל: