צאן קדשים על ערכין· רבי אברהם חיים שור
דף יא:
גמרא אמר רבא ואתימא ר"א כו' כצ"ל:
רש"י ד"ה זכות ליום זכאי בניסן כו'. ובמס' תענית גורס רש"י מגלגלי' זכות על ידי זכאי עיין שם:
ד"ה מוצאי שבת אחד בשבת הס"ד. פי' יום ראשון דביום הוי דס"ד במוצאי שבת בלילה לפ"ז האיך ס"ד דהלוים היו עומדים על הקרבן הא לילה פסול להקרבה מ"ה פרש"י א' בשבת ועיין בפרש"י במס' תענית:
תוס' מהכא ויהיה כו' עולותיכם והיינו שירה הס"ד וכצ"ל: ובדפוס חדש נדפס נ"א ואינו מן הצורך ועיין ברש"י ד"ה עולותיכם כו':
ד"ה משוער כו' ומשפחות שהיו שם משוררים הס"ד וכצ"ל:
ד"ה מיתיבי כו'. פי' הקונטרס לא ידענא האי כו' כצ"ל:
ד"ה עולת נדבה כו' טעונה שיר הס"ד וכצ"ל דקרבן יחיד טעונה נסכים כדאית' במס' מנחות במתני' (ד"צ):
ד"ה אלא אמר רמי כו' אמאי לא אמר ממוסף דט"ו דניסן דאיבעי' להו אי איקבע ר"ח בזמנו ועוד קשה לרש"י כו' הד"א וכצ"ל:
בא"ד מקמי דכתיב ויועץ המלך כו' כצ"ל. פירוש היכא קאמר דמתחלה איבעי' לי' מכבש הבא עם עומר בי"ו בניסן ואחר כך ויועץ המלך וגו' שהיה מספקים אם לעשות פסח בראשון או בחדש שני וכי הקריבו הכבש של עומר קודם שהקריבו הפסח כנ"ל ברור ונכון ומ"ו הב"ז נכנס בדוחק ליישב הגירסא שלפנינו ואינו מן הצורך:
ד"ה לעולותיכם כו' ומתני' הכי כו' כצ"ל:
בא"ד קדשים וה"נ מקשינן כו' כצ"ל: