צאן קדשים על ערכין· רבי אברהם חיים שור
דף יא.
גמרא איני והאמר ר"ש כו' כצ"ל:
רש"י ד"ה הביא ענבים כו' מ"מ הס"ד ואח"כ ד"ה חזקי' אמר כו' כצ"ל והשאר יש למחוק:
ד"ה שירה צריך כו' נאמר אלא על כו' כצ"ל:
תוס' ד"ה לא דכ"ע כו' של קרבן נמי דחי כו' כצ"ל. פי' ל"מ שיר של שואבה פשיטא דלא דחי אפי' של קרבן נמי לא דחי שבת וי"ט ועיין במסכת סוכה (ד"נ ע"ב) ובדפוס חדש ציין תיבת נמי כאלו נדפס בטעות והמציין טעה:
בא"ד בכלי ושיר של קרבן דחי שבת ויום טוב ואתיא רישא כוותיה הס"ד וכצ"ל. פי' רישא דמתני' וכן הנוסחא בתוס' דסוכה (דנ"א) ד"ה כתנאי כו' ובדפוס חדש דנ"ב תיבת מתני' ואינו מן הצורך:
ד"ה משמח לב כו' ושמח לב איקרי טוב כו' שסמוך לב לשמחה ומשמעותו לשון שמחה כו' כצ"ל. פי' דמשמעותו שהתורה משמח הלב אבל לא נקרא עבודה שעבודה אינו משמח הלב רק קודם עבודה צריך להיות בשמחה. ובדפוס חדש ציין תיבת ללב ואינו מן הצורך:
ד"ה מנין לבכורים כו'. פי' רש"י שהיו טעוני' שירה כדתניא במס' בכורים החליל היה מכה לפניהם כו' והא דפריך כו' כצ"ל:
בא"ד והא דפריך אינו כו'. פי' כיון דמתניתין היא דטעונה שירה מאי פריך אדברי ר"מ איני ומ"ה כתבו דפריך מדר"מ על רשב"נ:
בא"ד ויש תימא דלא איירי כו'. פי' בתמיה דמתניתין לא איירי בעיקר השיר דהא תני במתני' בהדיא דברו הלוים בשיר ארוממך כו':
בא"ד אלחנן היכא מוקי לה למשנה דבכורים הכא בהביא כו' כצ"ל:
בא"ד וכל ז' המינים ועוד ר' יוסי גופיה היכא קאמר אין לפרש דהכי כו' כצ"ל: