אור ברסלב

צאן קדשים על ערכין· רבי אברהם חיים שור

דף טז:

דף טז.

גמרא מה נשתנה מצורע שאמרה תורה יביא שתי ציפורי' כו'. פי' דכבר כתבנו לעיל דבמספר ל"ה יכופר במצורע מוחלט דטעון ב' דברים יותר ומ"ה פריך למה טעון נמי ב' ציפורי' שהם ג' דברים יותר מד' עבירות ומשני שהוא עשה ג"כ מעשה פטיט:

שם ולא יקללנו ת"ל כו' כצ"ל. יש לדקדק בסוגיא דהכא היכא ס"ד (האי) [צאן קדשים: דאי] לא הוי כתיב בלבבך ה"א דלא תשנא אתי לאזהר' שלא יכנו ולא יקללנו דמשמע דאי לא הוי כתיב לא תשנא ה"א דמותר להכות ולקלל את אחיך מהיכא תיתא ועוד דמשמע דאי לא הוי כתיב בלבבך ס"ד דבלב מותר לשנאותו לאחיך מהיכ' תיתא ויש ליישב דסוגיא דהכא ס"ל דהאי לא תשנא קאי בא' שראה דבר איסור מחבירו וליכא סהדי אחרינא וקאמר דאי לא הוי כתיב בלבבך ס"ד דלא תשנא אתי לאזהרה שלא יכנו ולא יקללנו אע"פ שראה בו דבר איסור דאע"פ שחטא אחיך הוא אבל בלב מותר לשנאותו כדאמרי' בפסחים (דקי"ג ע"ב) מ"ה כתי' בלבבך דאפי' בלב אסור לשנאותו אלא אם ראה דבר איסור מחבירו חייב להוכיחו תחלה ואם לאחר שקיים בו מצות הוכחה כדאמרי' לקמן אינו מקבלו אח"כ מותר לשנאותו ומ"ה קאמר בתר הכי מנין לרואה בחבירו דבר מגונה כו' דלכאורה אין שייכות לכאן אבל לפי דרכינו מיושב שפיר:

שם בדור הזה מי שיוכל להוכיח אם אמר כו' כצ"ל:

שם א"ר אב"ע תמה אני אם יש בדור הזה מי שמקבל תוכחה א"ר עקיבא תמה אני אם יש בדור הזה מי שיודע להוכיח אמר ר"י מעיד כו' כצ"ל ועיין בע"י. והא דאמר בלשון קורה או קיסם משום דכתיב הוי המעמיקי' מה' לסתור עצה והיה במחשך מעשיה' ואומרי' מי יראנו וגו' רק דקורו' ביתו שלו מעידי' עליו וכפיס מעץ יעננו וזהו פי' הפ' נחפש' דרכינו (ונחקור') [צאן קדשים: ונח קורה] שלא יצטרך להעיד:

רש"י ד"ה דאמר מר כו' לא נאמר כו' הס"ד וכצ"ל:

ד"ה (למסעי) [למסעיו] כו' בית מלוניו הס"ד:

ד"ה תכלית יסורין כו' פחותין מהם הס"ד:

תוס' ד"ה ענוה שלא כו' לא ישר אלי כו' ונ"ל ליישב לפרש"י דבלא"ה יש לדקדק מה שייך בזה שאינו רוצה להוכיחו אלא נ"ל דהכי פירושו דאמר שאינו רוצה להוכיחו משום שהוא ג"כ רשע אם יאמר לו טול קיסם יאמר לו טול קורה כמו שאמר ר"ע ובזה עושה עצמו עניו אבל אותו ענוה שלא לש"ש אלא שלא ישנאנו פי' אם יוכיחו וירא' חבירו שיודע מחטאיו ומותר לשנאותו ומכח זה ישנא חבירו גם לו ולפ"ז רב הונא אע"פ שהיה מצער לחייא והכה אותו סבר ר"ה דמשום זה לא יהיה נחשד בעיני ר"ח דמשום שנאה אני מצערו כדי לשנוא אותו אבל אם היה מוכיחו על הדברים מגוני' שעביד וידע ר"ח דמותר לשנאותו וישנא אותו ג"כ כנ"ל פרש"י ובזה שקט' ג"כ קושי' מהרש"א על פרש"י עיין בע"י:

ד"ה ומ"ד כו' א"נ לא דריש לי' קרא דויטל שאול כו'. פי' כיון דהאי קרא ויטל שאול כתיב אחר שאמר יהונתן לשאול אביו למה יומת מה עשה ואביו אמר כי בן מות הוא הוה כאלו הורה הלכה בפני אביו מ"ה היה רוצה להכות אותו ואין למילף מיני' בעלמא זהו כוונת התוספת ובזה שקטה קושי' מ"ו מהרש"א ע"ש:

ד"ה ה"ג כו' מנפתלי דבדברי הימים כתיב כו' כצ"ל. פי' ולא שייך לומר אמר מר מה דכתיב בהדיא בקרא משום הכי גרסי' ואבוה מנפתלי וע"ז קאמר אמר מר דלא כתיב בקרא:

תוכן העניינים

צאן קדשים על ערכין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה