אור ברסלב

צאן קדשים על ערכין· רבי אברהם חיים שור

דף טז.

דף טו:

(דף טז:)

גמרא דכתיב מברך רעהו בקול גדול בבקר השכם קללה תחשב לו כגון כו'. יש לדקדק מאי בבוקר השכם בקיצור הל"ל מברך רעהו בקול גדול קללה תחשב לו ונ"ל ליישב דאיתא בריש מס' שבת ת"ר שעה ראשונה מאכל לודים שנייה מאכל ליסטים ואית' במס' חולין (ד"ה ע"ב) דצדיקי' אין הקב"ה מביא תקלה ע"י וכתבו התוס' דהיינו לענין אכילת דבר האסור דלא אתי הצדיק לידי אכילת איסור דוקא ואיתא במס' ב"ק (דט"ז ע"ב) מ"ד יהיו מוכשלים לפניך בעת אפך עשה בהם אמר ירמי' רבש"ע אפי' בשעה שעושין צדקה הכשילם בב"א שאינם מהוגני' שלא לקבל שכר לפ"ז זה שמברך רעהו בקול גדול ואמר דהכי טרח קמא והכין לפני בבוקר השכם כלומר שהשכים בבוקר והכין לפני ואמרי אינשי זה שקובע סעודתו בבוקר ליסטי' הוא שהוא זמן סעודתו בבוקר וזהו שנהנה מאותו סעודה הממון של גזל ואכל איסור' ע"כ לאו צדיק הוא דאם היה צדיק לא היה בא תקלה ע"י לאכול ממון גזל נמצא הקללה שקילל ירמיה לאנשי ענתות עליו נאמר שהקב"ה הכשיל לב"ה שלו שעושה צדקה מממון גזל באנשים שאינם מהוגני' וזהו קללה תחשב לו ר"ל אותו קללה שקילל ירמי' תחשב לו יאמרו לו על מברך עצמו:

רש"י ד"ה ויטבלו את הכתנת בדם רמז היה להם שכפרת שפיכת דמים עולה ע"י כתנת טבילה היינו כפרה הס"ד וכצ"ל. ועיין דיבור זה במסכת זבחים (דפ"א ע"ב):

ד"ה קשי' ש"ד כו' דעל ההורג אינה מכפרת כו'. איכא למידק דאי נמי מכפרת על ההורג נמי קשה הא אמרינן דנגעי' באים וי"ל:

תוס' ד"ה בחזקתו גבה כו' אשר כיהן גבי עזריה יותר כו' כצ"ל:

ד"ה הא דאהני כו' תריץ דהא דתני כו' כצ"ל:

בא"ד קאי נמי אש"ד וג"ע כו'. איכא למידק דהא נמי מגסי הרוח איכא לאקשויי ושנוי' דאהני מעשיו לא קאי הכא ועיין מה שכתבתי במס' זבחים שם בתוספת:

תוכן העניינים

צאן קדשים על ערכין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה